רגע לפני פרישה – כל מה שאתם צריכים לדעת ולבדוק

קבלת ייעוץ פנסיוני מיועץ אובייקטיבי חשובה במהלך כל שנות הקריירה, אבל בשנה האחרונה שלפני הפרישה לפנסיה יש לה חשיבות נוספת, שכן אז מועד הפרישה מוחשי מאוד ועולה הצורך "לעשות סדר בבלאגן", לוודא שקיבלתם את כל הזכויות המגיעות לכם, לבדוק כיצד להיערך לרגע המיוחל ולטפל בכל מה שצריך כל עוד אתם חלק ממקום העבודה.

 

יתרונות הייעוץ הפנסיוני לפני הפרישה

עד לאחרונה הגישה הרווחת הייתה שכדאי לגשת ליועץ פנסיוני אובייקטיבי כאשר מגיעים לגיל פרישה וצריך לקבל החלטות קורקטיות באשר לאפשרות מקסום התוכניות הפנסיוניות השונות.

אולם, בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים שנמצאים במרחק של מספר חודשים עד שנתיים ממועד הפרישה שלהם, בוחרים לקבל ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי עוד בטרם פרישתם, ממניעים פרקטיים ופסיכולוגיים כאחד:

בסמוך למועד הפרישה מתחילים להגיע מכתבים רבים מחברות הביטוח הפנסיוני, שכוללות הודעות שונות על תום תקופת הפוליסה, על הצורך לבחור מסלולים ועל עניינים בירוקרטיים נוספים שבד"כ, אינם מובנים למרבית האנשים.

כל אלו הופכים את הפרישה למשהו מוחשי מאוד ולא פעם מציפים תחושות של בלבול וחוסר וודאות לגבי העתיד ובעיקר, לגבי ה"משימות הבירוקרטיות" שאותן יש לבצע עם הפרישה לפנסיה.

קבלת ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי בשלב הזה מעניקה לפורשים העתידיים גם ערך כלכלי אך לא פחות חשוב – ערך אינפורמטיבי, שמאפשר להם לקבל תמונה מלאה של מצב התוכניות הפנסיוניות שלהם, לדעת מהן האפשרויות העומדות בפניהם, להבין מהן הזכויות המגיעות להם מהגורמים השונים (תוכניות ביטוח, תוכניות פנסיה, האם המעסיק חייב להם כספים, כיצד להיערך למפגש עם מס הכנסה, ביטוח לאומי וכו'), לטפל מבעוד מועד בכל מה שנדרש על מנת למצות את קצבת הזקנה נכון יותר כמו למשל ארגון טופסי 161 לאורך כל שנות עבודתם ולהיות רגועים באשר לשינוי הגדול בחייהם.

יתרון משמעותי נוסף שיש לקבלת ייעוץ פרישה לפנסיה לפני מועד הפרישה עצמה (שלא ממש מדברים עליו), הוא האינטראקציה השונה שיש לפורש המיועד עם מקום העבודה שלו. למרבה הצער, המציאות מלמדת כי כל עוד העובד הוא עדיין חלק ממקום העבודה ההתייחסות אליו מצד החברה תהיה שונה לחלוטין מאשר ההתייחסות אליו לאחר שיפרוש. לכן, מומלץ מאוד לבדוק ולטפל במסמכים הנדרשים מהמעסיק עוד לפני הפרישה לפנסיה.

 

מהי מטרת פגישת הייעוץ לפני פרישה?

המטרה של פגישת ייעוץ לפני פרישה היא כאמור לעשות סדר במוצרים הפנסיונים השונים (ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה וקופות גמל) ולהתכונן בצורה אפקטיבית לפרישה עצמה, תוך התאמה לצרכים האינדיבידואלים ביחס למצב האישי, הבריאותי, המשפחתי, הכלכלי וכו'.

בשלב הראשון של פגישת הייעוץ מבצעים מעין ספירת מלאי של כל המוצרים הפנסיונים הקיימים, הרכיבים בתוכניות הביטוח השונות, תלושי השכר, טופסי 161, ההפרשות שהופרשו לאורך כל תקופת הקריירה, כספי פיצויים שנמשכו וכך הלאה.

לאחר הסקירה וקבלת תמונת המצב המלאה, מתחילים לפרוט את האינפורמציה למשימות שצריך לבצע ולדברים שצריך לבדוק/לבקש מהמעסיק, ומעלים את כל האפשרויות העומדות בפני הפורש העתידי. כך למשל:

טופסי 161

בכל סיום עבודה מקבל העובד מהמעסיק טופס 161, שבו מוגדרות גבולות הגזרה של ההפרשות השונות שביצע עבורו המעסיק. בעת הפרישה יש להגיש למס הכנסה את כל טופסי 161, על מנת שיוכל לחשב את חבות המס ולהעניק את הטבות המס המתאימות.

במהלך פגישת הייעוץ הפנסיוני לפני פרישה דואגים להמציא ולרכז את כל טופסי 161, כך שניתן יהיה לבחון ולהעריך את המצב בהיבט המיסויי.

 

הפרשות המעסיק

במהלך פגישת הייעוץ בוחנים את תלושי השכר ומוודאים שהמעסיק ביצע את כל ההפרשות הנדרשות וכי לא נפלה טעות כלשהי שעלולה לפגוע משמעותית בגובה קצבת הפנסיה ו/או בהטבות המס על הפנסיה (כגון תשלום של 50% מס על מענקים).

במידה שמתגלה טעות כלשהי, יכול הפורש העתידי לגשת למעסיק עם ההסבר המלא ולבקש ממנו לתקן אותה ובמידת הצורך, אף לבקש מהיועץ הפנסיוני האובייקטיבי להסביר למעסיק ו/או לטפל בשמו בתיקון התקלה.

 

אפקטיביות רכיבי הביטוח

התחום הפנסיוני בישראל השתנה מאוד במהלך השנים וכתוצאה מכך, לרבים מהפורשים יש יותר מחיסכון פנסיוני אחד, למשל כתוצאה מכך שנאלצו בעבר לפתוח ביטוח מנהלים חדש עם כל גידול בשכר (שי – שים פה את הלינק לכתבה על ביטוחי המנהלים).

מכיוון שכל המוצרים הפנסיוניים כוללים בתוכם גם רכיבי ביטוח שונים כגון ביטוח חיים (מכונה גם פנסיית שארים), ביטוח בריאות וכיסוי אבדן כושר עבודה, ומכיוון שחלק גדול מהאנשים כלל אינו זוכר/מודע לתוכניות הפנסיוניות השונות שיש לו – נוצר מצב שבו סביר מאוד להניח שאותו אדם מפריש בכל חודש לרכיבי ביטוח כפולים ומיותרים שהוא כלל אינו זקוק להם, במקום להגדיל בכסף הזה את קצבת הפנסיה שלו!

לכן ועל מנת להימנע מתשלומים מיותרים שפוגעים בחיסכון הפנסיוני, בודקים במהלך פגישת הייעוץ לפני פרישה גם את מכלול הכיסויים הביטוחיים ובוחנים את כדאיותם/כדאיות הביטול שלהם.

לצורך הדוגמה: לראובן בן ה-60 יש ביטוח חיים פרטי שעליו הוא משלם 1,000 שקלים בכל חודש, שלושה ביטוחי מנהלים ישנים שכוללים גם רכיב של ביטוחי חיים אובדן כושר עבודה,כיסויים ביטוחים אחרים וחיסכון פנסיוני. ילדיו של ראובן כבר גדולים ויצאו מהבית ולכן ייתכן מאוד שלראובן יהיה כדאי יותר לבטל חלק נכבד מרכיבי הביטוחים שיש לו שבעבר היה בהם צרוך והיום הרבה פחות ואף בכלל פעולות אלה עשויות לחסוך לו עשרות אלפי שקלים בשנים הבאות ולהגדיל בכך את החיסכון השוטף וגם את החיסכון בעתיד.

 

ניוד מסלולי חיסכון

ריבוי המוצרים הפנסיוניים גורמת לא פעם גם לתשלום דמי ניהול גבוהים במיוחד, שנובעים מבחירה לא נכונה ו/או לא מודעת של מסלולי תוכניות החיסכון ושל אפשרויות הניוד השונות. אחת מהטעויות השכיחות ביותר למשל, היא חוסר תשומת הלב לכך שדמי הניהול של ביטוח מנהלים במסלול הוני עשויים להיות גבוהים מדמי ניהול בקופות גמל במאות אחוזים. כשמדובר בכסף זה מגיע לאלפי שקלים בשנה – כספים שהולכים לאיבוד.

ניוד פשוט של הכספים לקופות גמל יגדילו את החיסכון לעומת אותו מצב שהכספים שהיו בפוליסה הונית קודם לכן, כמו כן, יש בתי השקעות שהניבו תשואות גבוהות יותר מאשר חברות ביטוח, תשואות גבוהות יותר, בממוצע בין 1% ל-2% בשנה!!!

 

המשך הפרשה

השאלה האם ומתי כדאי להפסיק להפריש לקרן הפנסיה, היא שאלה חשובה שעולה לא פעם בפגישות ייעוץ לקראת פרישה, בעיקר בקרב עובדים במגזר הציבורי שיש להם פנסיה תקציבית, או קרן פנסיה ותיקה. אין לכך כמובן תשובה אחת ויש לבחון כל מקרה לגופו, אך חשוב להבין שמדובר בסוגיה מורכבת ומהותית שאם לא בוחנים אותה היטב, עלולה להוביל להפסד של עשרות עד מאות אלפי שקלים!

בכדי לפשט עבורכם את ההסבר, אתייחס כאן לכמה דוגמאות של מצבים שכיחים:

  1. עמית שהייתה לו בעבר פנסיה תקציבית ובמהלך השנים עבר לפנסיה צוברת ותיקה תוך שמירה על רצף הזכויות שלו – מכיוון שבמסגרת פנסיה תקציבית לא ניתן לחסוך יותר מ-70%, הרי שאם הוא הגיע ל-70% וימשיך להפריש הוא יפסיד עשרות אלפי שקלים!

לכן, חשוב להעריך את גובה קצבת הפנסיה משני המקורות, לבדוק מהו גובה השכר המוכר בפנסיה התקציבית לעומת השכר בקרן הפנסיה הוותיקה ובהתאם לבדוק האם יש יתרון כלשהו בהמשך ההפרשות, או שעדיף להפסיק אותן.

  1. נשים עם קרן פנסיה וותיקה גרעונית שממשיכות לעבוד לאחר הגעתן לגיל הזכאות (62) – לא מעט נשים ממשיכות לעבוד גם לאחר שהן מגיעות לגיל הזכאות וחושבות בטעות שאסור להן להפסיק את ההפרשות לפנסיה.

מדובר בטעות שכן כל אישה שהגיעה לגיל הזכאות, זכאית לקבל קצבת פנסיה מלאה מהרגע שבו הפסיקה להפריש. המשמעות היא שאישה שמגיעה לגיל זכאות ומפסיקה להפריש לקרן הפנסיה, יכולה להמשיך לעבוד כרגיל ולקבל את קצבת הפנסיה באופן רטרואקטיבי (מהרגע שבו הפסיקה להפריש ועד 7 שנים) מגיל הזכאות שלה והפסקת התשלומים ברגע שתחליט שהיא רוצה לקבל פנסיית זקנה.

הפסקת ההפרשה של נשים שממשיכות לעבוד לאחר שהגיעו לגיל הזכאות יכולה להיות משתלמת במיוחד למי שכבר הגיעה ל-70% צבירה, שכן אז היא זכאית לקבל פנסיית זקנה מלאה.

עם זאת חשוב להדגיש כי ברוב המקרים הפסקת ההפרשה משתלמת יותר גם לנשים שלא הגיעו ל-70% צבירה.

הסיבה לכך היא שאמנם לאחר גיל הזכאות כל שנת עבודה מזכה ב-3% שיעור קצבה (במקום 2% לפני גיל פרישה), אך מנגד ניתן לקבל קצבת פנסיה בגין אותה שנה ולרוב זה משתלם יותר מאשר הגדלת שיעור הפנסיה בגובה 3%!

לצורך הדוגמה:  שרה בת 62, יש לה קרן פנסיה וותיקה שבה צברה 60%, השכר המוכר שלה הוא 10,000 שקלים והיא מעוניינת להמשיך לעבוד שנה נוספת, אך לא יודעת אם כדאי לה להמשיך להפריש או לא.

  • מצד אחד – גובה הקצבה שלה היום הוא 6,000 שקלים ואם היא תמשיך להפריש, היא אמנם לא תקבל את החזר הגמולים אבל בעוד שנה כבר יהיו לה 63% צבירה, והקצבה שלה תגדל ל-6,300 שקלים למשך כ-13 שנה (הערכה של תוחלת החיים).
  • מצד שני – אם תפסיק להפריש, הקצבה שלה תהיה נמוכה יותר אבל כשתפרוש בגיל 63, היא תוכל לקבל רטרואקטיבית את קצבת הפנסיה על 12 החודשים שחלפו.

אם לסכם, ניתן לראות כי במקרה הזה אם היא תמשיך להפריש היא תקבל 300 שקלים בחודש יותר לפנסיה, בעוד שאם היא תפסיק להפריש היא תקבל 72,000 שקלים באותה שנה. סכום זה יספיק לה ל-30 שנה, אם תמשוך כל חודש 300 ₪ מקופ"ג, לפי תשואה סולידית של 3% לשנה. היתרון שהכסף נמצא בחזקת העמית ולא בקרן פנסיה, שבמקרה מוות הכסף נשאר בקרן הפנסיה.

 

שימו לב! הדוגמאות שהבאתי הן כמובן כלליות מאוד. ישנם פרמטרים אחרים שעלולים לשנות את המאזן וחשוב להביא בחשבון (כגון היבטי מיסוי וסוג הפנסיה). על מנת לקבל המלצה מקצועית ומותאמת חשוב להיוועץ עם יועץ פנסיוני מוסמך ובלתי תלוי.

 

קצבת זקנה מביטוח לאומי

פרמטר חשוב נוסף שאותו בוחנים במהלך ייעוץ לפני פרישה הוא האפשרות של מי שהגיעו לגיל הזכאות וממשיכים לעבוד, לקבלת קצבת זקנה מהביטוח הלאומי.

באופן כללי ניתן לומר שאישה שממשיכה לעבוד אחרי גיל הזכאות וגובה ההכנסה שלה אינו עולה על 6,000 שקלים – זכאית לקבל בנוסף למשכורת, גם קצבת פנסיה מקרן הפנסיה שלה (בהנחה שהפסיקה להפריש) וגם קצבת זקנה מהביטוח הלאומי!

מכיוון שכך יש חשיבות רבה לתכנון הפרישה מבעוד מועד, שכן במקרים רבים ייתכן שיהיה משתלם יותר להוריד את אחוזי המשרה. ההכנסה תהיה אמנם נמוכה יותר, אך היא תאפשר לקבל גם קצבת זקנה כך שבסופו של דבר, גובה ההכנסות יהיה גבוה משמעותית.

 

לסיכום,

פגישת ייעוץ בלתי תלוי לפני פרישה מעניקה תמונה ברורה ואובייקטיבית של המציאות הביטוחית מצד אחד, ואפשרויות היציאה לפנסיה התארגנות נכונה, כלכלית ומנטלית מצד שני. במהלך הפגישה סוקרים את כל המוצרים הקיימים, בודקים כמה כספים נחסכו ומה ניתן יהיה למשוף כסכום חד פעמי/ כקצבה, מנקים "עשבים שוטים" (כגון ביטוחים מיותרים), מתאימים את המסלולים ומקבלים "רשימת משימות" מסודרת וברורה לביצוע.

כל זאת בליווי של יועץ פרישה מקצועי ואובייקטיבי, שידע לראות את התמונה המלאה, לבחון את הדברים לעומק ואף להתערב באופן אקטיבי אם יש צורך בכך, כך שאתם תוכלו לישון בשקט ולחלום על החיים הטובים שאחרי הפרישה לפנסיה…

התקשרו ויועץ מקצועי ישמח
לעמוד לשירותכם: 08-9398977

יודעים מה מצב הפנסיה שלכם?

אל תתנו לאף אחד לגעת לכם בפנסיה שלכם! היא שלכם בלבד! השאירו פרטים ונשמח לספר לכם מה מצב הפנסיה שלכם.