כל עובד זכאי להפרשות פנסיוניות לאחר חצי שנה אם זו עבודתו הראשונה, או לתשלום רטרואקטיבי לפנסיה לאחר שלושה חודשי עבודה. במסגרת ההפרשות לתוכנית פנסיונית צריך המעסיק להפריש לו בכל חודש מינימום 6% לפיצויים ועד 8.33%.
בכל סיום עבודה על המעסיק להוציא לעובד "טופס 161 לעבוד בסיום עבודה", שבו הוא מציין את תקופת העבודה, השכר לפיצויים, כמה פיצויים מגיעים לעובד והיכן הם נמצאים.
בכל סיום עבודה יכול העובד להחליט האם למשוך את כספי הפיצויים שיש לו או לא, כאשר מבחינת מס הכנסה ניתן לקבל פטור על הפיצויים עד לתקרה של 12,340 ₪ בגין כל שנת עבודה (נכון ל-2021).
למרבה הצער, רבים מהעובדים אינם מודעים לכך ש"אין מתנות חינם" וכי למשיכת כספי הפיצויים במהלך הקריירה ולאי שמירת טופס 161 במהלך שנות הקריירה, יש השלכות עתידיות רבות. בעת הגעתם לגיל פרישה או לגיל הזכאות, מגלים כי עליהם לשלם מס גבוה על הפנסיה שלהם – הפסד מיותר של עשרות אלפי שקלים, שיכל להימנע אם היו מתנהלים בצורה נכונה ומקבלים את ההחלטות השונות הנוגעות למשיכת כספי הפיצויים שלהם, לאחר שקיבלו ייעוץ והכוונה מיועץ פנסיוני אובייקטיבי שמתמחה במיסוי פנסיוני.
במאמר זה אסביר לכם מהי המשמעות של כל אחד מטופסי 161: טופס 161 כללי, טופס 161א, טופס 161ב, טופס 161ד וטופס 116ג. מהן ההשלכות של כל אחת מהבחירות בכל טופס, וכיצד להימנע מטעויות שתעלינה לכם הרבה מאוד כסף:
מה זה טופס 161?
באופן כללי ניתן לומר כי טופס 161, הוא למעשה טופס "סיום עבודה" שבו מפורטים כל הכספים שנצברו לזכות העובד במקום עבודתו לפיצויים, במסגרת תוכנית פנסיה או שניתנו בידי המעסיק.
בעבר היה טופס 161 בלבד וכתוצאה מהמבנה הכללי מידי של הטופס, נעשו לא מעט טעויות בחישוב חבות המס, הן במס הכנסה והן בשוק העבודה, ועל כן בנובמבר 2006 שונה מבנה טופסי 161.
לשינוי טופס 161 הוסיפו טופס חדש בשם "טופס 161א".
טופס 161 כללי – (לחץ לפתיחת הטופס)
טופס 161 הוא טופס שאותו מוציא המעסיק לעובד שסיים את עבודתו, ובו הוא מציין את כספי הפיצויים ו/או המענקים שהעובד קיבל או זכאי לקבל מאותו מעסיק, שמוגדרים תחת אותו סעיף מס.
כך למשל כולל הטופס את פרטי העובד ופרטי המעסיק, תקופת העבודה ברוטו ונטו (אם חלק מהזמן היה בחל"ת למשל), אחוז המשרה, תיק הניכויים, גובה השכר, גובה המשכורת לפיצויים, התוכנית שבה נמצאים כספי הפיצויים, מהות סיום העבודה (אם פרש באופן סופי או חלקי) וכך הלאה.
במילים אחרות ניתן לומר כי בטופס 161 המעסיק הוא זה שמספר – מהצד שלו – את "סיפור ההעסקה" של אותו עובד ושל כל הכספים שנתן לו או שצבר לטובתו (פיצויים, מענקים וכספים אחרים שניתנו במסגרת התוכניות שנכללות תחת סעיף 161).
מבחינה מעשית: עד נובמבר 2006 המעסיק היה מוציא לעובד טופס 161 ואם העובד לא רצה למשוך את כספי הפיצויים שלו, הוא לא היה צריך לפגוש את פקיד השומה עד שפרש לפנסיה (ואז להגיש את כל טופסי 161 שקיבל לאורך השנים).
כל זה השתנה כאמור בנובמבר 2006 עם טופסי ה-161 החדשים וטופס 161 א'.
היום, במקביל למעסיק, גם העובד צריך להודיע למס הכנסה באופן יזום buy testosterone cypionate 200mg online מה ברצונו לעשות עם כספי הפיצויים: החל משנת 2017 אם יש לעובד כספי פיצויים בתוכנית פנסיה יראו בהם כמיועדים לקצבה/פנסיה בסיום עבודה, במידה שהוא לא הודיע אחרת בתוך שנתיים מסיום עבדותו.
טופס 161א – (לחץ לפתיחת הטופס)
את טופס 161א ממלא העובד והוא מעין "האח התאום" של טופס 161 שאותו ממלא המעסיק. אם בטופס 161 המעסיק מפרט את כספי הפיצויים של העובד, הרי שבטופס 161א העובד הוא זה ש"מספר את הצד שלו" ומפרט מה ברצונו לעשות בכספים שקיבל עקב עזיבתו את מקום העבודה.
בטופס 161א העובד ממלא את פרטיו, את פרטי המעסיק שאצלו עבד והאם עבד במקביל אצל יותר ממעסיק אחד, כשהמטרה היא לאפשר למס הכנסה להימנע ממתן "כפל פטורים" על תקרת כספי הפיצויים – מה שקרה בעבר לא פעם בגלל רישומים לא מדויקים, עבודה אצל שני מעסיקים במקביל, ו/או אי הצלבת מידע.
אבל הדבר החשוב ביותר בטופס 161א הוא עצם הבחירה (היזומה) של העובד באשר למה שברצונו לעשות עם כספי הפיצויים במועד סיום העבודה, כאשר באפשרותו לבחור אחד מבין ארבעה מסלולים:
- רצף פיצויים על כל הכספים שנמצאים בתוכניות הפנסיה/ביטוח המנהלים.
- רצף פיצויים על חלק מהכספים שלא ניתן לבצע רצף קצבה, ורצף קצבה על כספי פיצויים שניתן לעשות רצף של קצב הפנסיה/ביטוח המנהלים.
- מסלול משולב – משיכה של הפיצויים הפטורים בלבד ורצף קצבה על הפיצויים החייבים
- רצף קצבה על כל הכספים שנמצאים בתוכניות הפנסיה/ביטוח מנהלים
- משיכת כל סכום הפיצויים הפטורים וחייבים.
לכל אחד מהמסלולים יש יתרונות וחסרונות, גם בטווח המידי וגם בטווח הרחוק ועל כן חשוב לקבל החלטה מודעת ומומלץ מאוד להיוועץ לשם כך ביועץ פנסיה מומחה במיסוי פנסיוני ובפרישות.
רצף פיצויים
מסלול רצף פיצויים (מכונה גם "רצף מעסיקים", או "רצף זכויות") מיועד למצבים שבהם, במועד עזיבת מקום העבודה, העובד אינו מעוניין כלל למשוך את כספי הפיצויים ומעדיף "לחסוך" אותם ולמשוך אותם בעתיד כסכום חד פעמי.
המשמעות היא שהעובד לא יוכל למשוך כלום מכספי הפיצויים והמענקים שיופקדו בקופת גמל או בתוכנית פנסיונית, אבל המשמעות המהותית יותר היא שבעתיד העובד לא יוכל להתחרט ולהמיר את הכספים האלו לקצבה ויהיה חייב למשוך אותם כסכום חד פעמי, דבר שיש לו כמובן משמעות מבחינת תכנון המיסוי בעת הפרישה.
עניין חשוב נוסף שיש לקחת בחשבון (שהוא גם החיסרון הגדול ביותר של המסלול הזה), הוא הסייג הקטן אך המאוד משמעותי שקובע כי אם העובד לא החל לעבוד אצל מעסיק חדש תוך שנה מיום שעזב את מקום העבודה הקודם, בין אם כי לא מצא עבודה ובין אם כי החליט לעבוד כעצמאי – הוא יהיה חייב למשוך את כל כספי הפיצויים שנצברו לו עד אז מכל המעסיקים שאצלם עבד!!!
מכיוון שתקרת הפטור על הפיצויים היא מוגבלת, הרי שבמקרה כזה שבו החרטה נכפית על העובד, המס יחושב ביחס לסכום הכולל והעובד ייאלץ בלית ברירה לשלם מס על חלק מהכספים (הדלתא שנותרה לאחר קיזוז הפטור על התקרה), וככל שסכום הפיצויים והמענקים הוא גבוה יותר, כך חבות המס תהא גדולה יותר. בנוסף אם יכול היה לבצע פריסת מס בגין הפיצויים, כעבור שנה תקופת הפריסה תיקטן בשנה וכך יישארו לו מקסימום חמש שנות פריסה ולא שש שנות פריסה שהיו לו בזמן שפרש (הדבר נכון בעיקר בין מקומות עבודה ולא בעת פרישה בגיל הזכאות).
**לעובד שבחר במסלול זה ומצא מעסיק חדש בטווח של פחות משנה, עומדת למשך שנתיים הזכות להתחרט על בחירת המסלול ולמשוך את כספי הפיצויים ממועד סיום עבודה מהמעסיק הקודם.
לסיכום ניתן לומר כי הבחירה במסלול של רצף פיצויים היא בחירה מסוכנת מאוד, שכן היא למעשה כובלת את העובד למהר ולמצוא מעסיק חדש בתוך שנה לאחר כל פעם שהוא עוזב מקום עבודה, על מנת שלא יכפו עליו למשוך ולשלם מס על הפיצויים שצבר לאורך השנים אצל כל המעסיקים שאצלם עבד ושאצלם ביצע רצף פיצויים.
רצף פיצויים ורצף קצבה
מי שעבד לפני 2008, יתכן מאוד שיש לו כספים במסלול הוני שעליהם ניתן לבצע רצף פיצויים בלבד, בעוד שעל כספים במסלול קצבה ניתן לבצע רצף פיצויים וגם רצף קצבה. מי שפרש במהלך הקריירה מאז, ייאלץ לבצע רצף פיצויים על החלק ההוני ורצף קצבה בכדי לא לפגוע בהטבות המס שיינתנו לו כשיגיע לגיל הזכאות.
לא ניתן לבצע רצף קצבה על ביטוח מנהלים הוני, בעוד שעל ביטוח מנהלים מסוג קצבה ניתן לבצע גם רצף פיצויים וגם רצף קצבה.
מסלול משולב – משיכה של הפיצויים הפטורים בלבד ורצף קצבה על הפיצויים החייבים
עד לפני מספר שנים היה המסלול המשולב המסלול היותר שכיח מבין חמשת המסלולים, ובו במהלך הקריירה העובד מושך את הפיצויים הפטורים ועושה רצף קצבה על הפיצויים החייבים.
המשמעות היא שהעובד משוך במועד סיום העבודה את הפיצויים עד לגובה התקרה הפטורה ממס, ואת הפיצויים החייבים במס מייעדים לקצבה, כך שאותם יקבל בעתיד כפנסיה/ כקצבה חודשית (ולא כסכום חד פעמי).
המדינה מעוניינת לעודד חיסכון לפנסיה ואי-משיכת פיצויים ועל כן מעניקה הטבות מס גבוהות יותר בגין הקצבה/פנסיה מאשר על הפיצויים בפרישה בגיל הזכאות.
בנוסף, בבחירה במסלול של רצף קצבה, ניתן להתחרט בתוך שנתיים ללא "קנס" (חבות מס), ואין במסלול זה את המגבלה של מציאת מעסיק בתוך שנה, בדומה למגבלה שיש ברצף פיצויים.
החיסרון של מסלול זה הוא בכך שמשיכת הפיצויים לאחר שנתיים חייבת במס שולי.
כמו כן חשוב לזכור!
אם עובד מושך פיצויים בתוך פחות מ-32 שנות עבודה לפני הפרישה לפנסיה, הוא פוגע ומקטין את הטבות המס שיקבל על הפיצויים ועל הקצבה המזכה בעת הגיעו לגיל הזכאות .מי שמושך את הפיצויים כשנותרו לו 32 שנות עבודה ומעלה עד לפרישה, לא יפגע בהטבות המס בגיל הזכאות על פנסיית הזקנה.
לסיכום ניתן לומר כי בעקבות תיקון 190, יש למסלול רצף קצבה יתרון משמעותי על פני מסלול רצף פיצויים, במספר היבטים, בשל תכנוני המס האפשריים שניתן יהיה לעשות בעתיד וגם בשל חוסר המגבלה של החרטה הכפויה תוך שנה (אם לא מצא מעסיק חדש).
רצף קצבה
במסלול של רצף קצבה העובד לא מושך כלל את כספי הפיצויים ומעביר את כל הסכום לתוכנית קצבתית.
מסלול זה מומלץ בעיקר למי שנותרו לו פחות מ-32 שנה עד הגיעו לגיל הזכאות, או למי שנמצא בדור הביניים לפי תיקון 190, שכן לעובדים אלו לא נשאר זמן רב עד "שיפגשו את הכסף" ובכך שיבחרו ברצף קצבה הם יגדילו את את קצבת הפנסיה מחד וימנעו פגיעה בהטבות המס שהם יכולים לקבל בעת הפרישה מאידך.
משיכת כל סכום הפיצויים
המסלול הרביעי הוא משיכה של כל סכום הפיצויים, הפטורים והחייבים.
החיסרון במסלול זה הוא גם חבות המס המיידית על הפיצויים שמעל התקרה הפטורה וגם פגיעה אפשרית בהטבות המס בעת הגעה לגיל הזכאות, ועל כן מסלול זה הוא הכי פחות שכיח ומיועד בעיקר למקרי קיצון שבהם למשל העובד זקוק מיידית לכסף ו/או עוזב את הארץ ומוכן לשלם את המס על המשיכה.
כדי ליהנות ממסלול זה (למשוך את כל הפיצויים) ועדיין להימנע מתשלום מס מיותר, מומלץ מאוד להתייעץ עם יועץ פנסיה בלתי תלוי מומחה במיסוי פנסיוני ובפרישה, שיבחן את הדברים ובמצבים מסוימים יוכל להמליץ למשל לבחור במסלול המשולב שמאפשר חרטה בתוך שנתיים. כך הוא יוכל למשוך מיידית את הפיצויים הפטורים ואחרי תקופה מסוימת להתחרט ולמשוך את יתרת הפיצויים, תוך תשלום מס שולי או ללא תשלום מס כלל (אם לא מצא עבודה חדשה למשל).
חשוב לדעת!
עד לפני כשנתיים, ברירת המחדל של מס הכנסה לגבי עובד שבמועד סיום העבודה לא הגיש למס הכנסה את טופס 161א, הייתה כאילו החליט למשוך את כל הפיצויים שקיבל – פעולה כואבת מאוד שהובילה לכך שעובד שעבר מספר מעסיקים, יכל לפתע לגלות שהוא חייב למס הכנסה אלפי שקלים ויותר בגין מס רווחי הון, רק בגלל שלא הגיש את טופס 161א בעת סיום עבודה.
ברירת מחדל שהייתה בגדר אבסורד שכן בשנת 2008 החליט משרד האוצר (באמצעות תיקון 3, שבו הוחלט לבטל את החיסכון ההוני לגבי כספים חדשים שהופקדו מאותו תאריך והלאה) כך שכל הכספים הופנו למסלול קצבה ולמעשה, למרות שהעובד לא יכל כלל לחסוך בתוכנית הונית, מס הכנסה עדיין ראה בהם כבחירה למשוך אותם באופן חד פעמי (הוני), אלא אם העובד מיוזמתו ניגש לבקש אחרת.
בשנת 2017 תיקן משרד האוצר את הגדרת ברירת המחדל וכיום, עובד שלא מגיש טופס 161א במועד סיום העבודה – יראו בו כאילו בחר במסלול של רצף קצבה (בכספים שנחסכו משנת 2008 בכל התכוניות ובתוכניות שנפתחו כקצבה עוד לפני 2008). כעת, הפכה ברירת המחדל להיות רצף קצבה ובכך ששינה זאת, מס הכנסה התאים את עצמו לרוח התקופה.
טופס 161ג – (לחץ לפתיחת הטופס)
טופס 161ג הוא טופס חרטה, שמיועד למי שמעוניין לבצע חרטה מרצף פיצויים או מרצף קצבה.
טופס 161ד – (לחץ לפתיחת הטופס)
טופס 161ד מיועד למי שמעוניין לקבל הטבת מס על קצבת הזקנה/פנסיית זקנה.
הטופס שמכונה גם "קיבוע זכויות", נוצר בעקבות תיקון 190 ומטרתו לעשות סדר לגבי הכספים וההטבות שהעובד לוקח על כספי הפיצויים במהלך השנים, על מנת שמס הכנסה יוכל להעניק לו הטבות המס שמגיעות לו בעת קבלת קצבת הזקנה/פנסיית הזקנה, שמגובה מסויים חייבת במס.
סעיף 9א לפקודת מס הכנסה קובע כי לכל עובד שמגיע לגיל הזכאות או לגיל קבלת פנסיה, לפי המאוחר מבין השניים, מגיעות הטבות מס על קצבת הזקנה שלו. במידה ומשך במהלך הקריירה שלו פיצויים פטורים הדבר עלול לפגוע בהטבות המס שמגיעות לו על קצבת הזקנה: על כל שקל פטור על פיצויים שלקח העובד, יפגעו לו ב-1.35 שקלים בפטור על הקצבה או היוון הקצבה.
בטופס 161ד העובד ממלא את הפרטים שלו, את המועד שבו פרש לפנסיה או הגיע לגיל זכאות (לפי המאוחר מבניהם) ומציין את הפטורים שקיבל במהלך השנים. בטופס זה מס הכנסה ממליץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני שמתמחה במיסוי פנסיוני מאחר ויש חשיבות להבנה של המוצרים הפנסיונים מעבר לסוגיית המיסוי.
בנוסף לתמונת המצב על ההטבות שנוצלו בעבר, יש בטופס 161ד גם התייחסות להיוון הקצבה ולבחירה באופן מימושה.
כמו כן חשוב לעשות תכנון מס משפחתי.
טופס 116ג – (לחץ לפתיחת הטופס)
טופס 116ג הוא טופס אופציונאלי שמאפשר להגיש בקשה לפריסת מס עד שנות פריסה.
על כל 4 שנות עבודה מגיעה שנת פריסה ולא יותר משש שנות פריסה קדימה.
רעיון הפריסה מאפשר תכנון מס והקטנת המס כתוצאה מכך, מאחר והמיסוי בארץ הינו פרוגרסיבי – ככל שפיצויים גבוהים יותר המס השולי גבוה יותר והוא עלול להגיע עד 50%. תכנון מס נכון יכול להפחיתו עד לאפס מס.
כמו כן, עובד שפורש שפרש מעבודתו לאחר ה-30 בספטמבר בשנה הנתונה, יכול לבקש שהתחשבנות המס תחול על הפיצויים בשנה העוקבת – מדובר בהטבה משמעותית מאוד שכן אם אדם עבד למשל תשעה חודשים (עד ספטמבר) והרוויח במהלכם 300 אלף שקלים, הרי שמשיכת הפיצויים החייבים בגובה 100,000 שקלים תאלץ לשלם מס גבוה לפי מדרגה של 35% מס ותשלום המס יהיה בגובה של 35,000 שקלים. אם בשנה שלאחר מכן לא תהיינה לו הכנסות, כך שהפיצויים בשנה זו עשויים להיות כ-5000 שקלים ובמקרה זה יחסוך במס 30,000 שקלים!!!
טופס 161ב – (לחץ לפתיחת הטופס)
טופס 161ב דומה במהותו לטופס 161א, אך משמש את השארים לצורך הודאה על הפסקת עבודה בעקבות מוות.
במקרה כזה יש פטור כפול על הפיצויים: אם הפטור "הרגיל" על הפיצויים עומד על 12,380 שקלים לכל שנת עבודה, אז במקרה של פטירת העובד תקרת הפטור היא כפולה (24,760 שקלים לכל שנת עבודה).
לסיכום,
ניתן לומר כי טופסי 161 (ותיקון 190 בכלל) שינו את כללי המשחק והעניקו חשיבות רבה אף יותר לתכנון פרישה ולמיסוי פנסיוני נכון. באמצעות תכנון נכון ניתן לחסוך עשרות אלפי שקלים ואף יותר, שכן ככל שהחיסכון גבוה יותר, כך העלויות גבוהות יותר במיסוי וטעויות כלכליות עלולות לפגוע בפנסיית הזקנה.
כמו כן, תפקיד של יועץ פנסיוני הוא לבחון את היחס הנכון בין הטבות מס על פיצויים מול הטבות מס על הקצבה ולמצוא את נקודת האיזון ביניהם, תוך התייחסות לתכנון מס, תוחלת החיים, המצב הבריאותי והמשפחתי ושיקולים נוספים מתחום ניהול הסיכונים והמיסוי, על מנת למצות את הזכויות ולשלם מס נמוך ככל האפשר ועל מנת שהכסף שלכם לא יישאר בחברות הביטוח ובקרנות הפנסיה, בגלל בחירת מסלול לא נכון!
