שלום אתי,
נושא זה חשוב ומורכב, מאחר יש מספר לא מובטל של מוצרים פנסיונים, הכללים לגביהם משתנים בהתאם לכללים של אותו מוצר פנסיוני. יש כלל למקרים שמבוטח נפטר טרם קבלת פנסיה זקנה/קצבת זקנה וכלל למקרים לאחר קבלת פנסיית זקנה.
יש מוצרים שיש בהם ביטוח, כמו קרן פנסיה וביטוח מנהלים ויש מוצרים ללא ביטוח בדרך כלל, כמו למשל קופ"ג וקרן השתלמות.
במקרה של קרן פנסיה וותיקה, אם המבוטח נפטר, אישתו תמשיך לקבל 60% מהפנסיה שלו כל חייה, כנ"ל בקרן פנסיה חדשה. בכל מקרה, כאשר פורשים יש מקום להגדיר כיצד האישה/גבר יקבלו את פניית השאירים. בפנסיה וותיקה אין גמישות להגדיר את שיעור השאירים לאישה/גבר ובקרן חדשה ניתן להגדיר שבת/בן זוג יקבלו לדוגמא 100% מפנסיית הזקנה של המבוטח. בביטוח מנהלים יש שני סוגי פוליסות, פוליסות לפני 6/2001 ופוליסות אחרי 6/2001. הכללים שונים בהגדרות בין שני סוגי הפוליסות. בפוליסות הוותיקות בברירת המחדל 120 חודשים למשפחה ובחדשות ההבטחה בברירת המחדל 240 חודשים.

אכן,מדובר 120 קצבאות בפוליסות הוותיקות (6/2001) כברירת מחדל ו 240 קצבאות חודשיות (פוליסות מ 6/2001) כברירת מחדל.
כמו כן, יש חסכונות פנסיוניות המגודרות הוניות, (פוליסות ביטוח מנהלים הוניות וקופות גמל עד שנת 2008 היו הוניות, כלומר במימוש הכספים ניתן לקבלם כסכום חד פעמי). כמו כן, תוכניות לקצבה (ביטוח מנהלים קצבה וקרן פנסיה) ניתן היה לבחור לקבל את הכספים כקצבה או כסכום חד פעמי, עבור הפקדות שבוצעו עד שנת 2000. החוק אז אפשר למשוך את הכספים הקצבתיים או כסכום חד פעמי.