בעקבות תיקון 190 השתפר בשנים האחרונות מצבם של בעלי השליטה: תקרת ההפרשה לתגמולים גדלה ובוטלה החובה לבחור בין הפרשה לפיצויים להפרשה לתגמולים, מה שמאפשר להם להגדיל משמעותית את הנטו.
אולם, למרבה הצער בפועל עדיין ישנם בעלי שליטה שלא קיבלו ייעוץ ממוחה פנסיוני הבקיא בתחום ייעוץ במיסוי פנסיוני לבעלי שליטה, ועל כן ההפרשות שלהם אינן מותאמות להם ואינן מעודכנות בהתאם לשינויים, וכתוצאה מכך הם משלמים מס גבוה ולא מוצדק.
"בעל השליטה" שאליו אתייחס כאן הוא בעל שליטה של 50% ומעלה בחברה.
מעבר למשמעויות הרבות שיש לחברה בע"מ בהיבט ה"מיתוגי" ובהיבט המשפטי, יש לה גם משמעות רבה בהיבט הכלכלי-מיסויי.
בהיבט הכלכלי המוטיבציה לפתוח חברה היא שההכנסה החייבת של העצמאי גבוהה משמעותית מהכספים שבעל השליטה צריך למחייתו, כלומר הוא יכול להשאיר חלק מההכנסה החייבת בחברה ובכך לשלם מס חברות של 23% (נכון לשנת 2022) בעוד שאם הוא היה עוסק מורשה (עצמאי) הוא היה יכול להגיע למס שולי של יותר מ-50%, מאחר ויש גם תשלום של 18% ביטוח לאומי:
- עצמאי "רגיל" הוא עוסק מורשה, מה שיכול להביא אותו לחבות מס של 50 ו-60 אחוזים (כולל ביטוח לאומי)!
- חברה בע"מ לעומת זאת היא ישות משפטית נפרדת ובעל השליטה הוא למעשה עובד בחברה. מכיוון שחברה בע"מ חייבת בתשלום מס חברות בגובה 23% ובתשלום מס על הדיבידנדים (רווחים) שלה, ומכיוון שהחברה היא למעשה המעסיק – הרי שבעל השליטה ("העובד") חייב לשלם רק את חלקו היחסי, בדומה לשכיר רגיל. מה שמפחית משמעותית את חבות המס ועל פניו, מאפשר לבעל השליטה להשאיר את הכסף בחברה ולנהל אותו כרצונו!
בעל שליטה ב"חברת ארנק" – אחת מהתופעות שנעלמות בהדרגה, היא בעלי שליטה בחברת "ארנק" – חברה שקמה כשכל מטרתה היא לבצע תכנון מס בלבד.
עד שנת 2017 החליטו מנכ"לים רבים, בעצת רואה החשבון שלהם, להקים חברה בע"מ שנקראה גם חברת ארנק במטרה להשאיר כספים בחברה ולשלם מס חברות בלבד. דבר זה אפשר לבעלי שליטה לנהל את חייהם עם כספים שהגיעו לחשבון החברה שלהם ובכך חסכו הרבה מאוד מס. בחוק ההסדרים לשנת 2017 העבירו כללים חדשים שייתרו את חברות הארנק ברוב המקרים שבהם הן שימשו יותר לתכנון מס מאשר למקור עסקי אמיתי.
איך נפגעה הפנסיה של בעלי השליטה?
עד שהגיע תיקון 190 בשנת 2012 – לבעלי השליטה לא הייתה מוטיבציה להפריש לפנסיה, מאחר שהטבות המס היו מוגבלות. יש לכך כמה סיבות עיקריות:
- משיכת משכורת נמוכה באופן יחסי – כחלק משיקולי תכנון המס, הגישה שרווחה בקרב רוב רואי החשבון הייתה להמליץ לבעלי השליטה למשוך מהחברה משכורת נמוכה (בד"כ עד 20 אלף שקלים ברוטו) ואת עיקר הסכום למשוך כדיבידנד. ה"משחק" הזה אמנם הקטין את חבות המס, אבל יצר מצב שבו השכר שהוכר לצורך החיסכון הפנסיוני היה נמוך מאוד.
- תקרת הפרשות נמוכה – לאורך השנים קבע מס הכנסה את תקרת השכר שבגינו ניתן להפריש לפיצויים או לתגמולים (גובה התקרה ב-2022 עומד על 12,640 שקלים) – תקרה שהייתה לרוב נמוכה משמעותית מגובה השכר של בעל השליטה.
**בעלי שליטה שהתייעצו אז עם יועץ פנסיוני בלתי תלוי יכלו להתגבר על המכשול הזה באמצעות "פיצול ההפרשות": את הרובד הראשון להפריש במעמד שכיר (עד לתקרה) ואת הדלתא (ההפרש בין השכר הכולל לבין ההפרשה במעמד שכיר )להפריש במעמד עצמאי, שהעניק להם הטבות מס.
- בחירה בין פיצויים לתגמולים – עד שנכנס לתוקפו תיקון 190, מס הכנסה לא אפשר לבעלי השליטה להפריש גם לפיצויים וגם לתגמולים (בדומה לשכירים) והם נאלצו לבחור בין הפרשה לפיצויים לבין הפרשה לתגמולים.
מכיוון שתקרת הפיצויים הייתה כאמור נמוכה, ומכיוון שרוב בעלי השליטה האמינו שביום שבו יפרשו יהיה בחברה מספיק כסף כדי לשלם להם את הפיצויים "בעצמה" – הרוב הגדול של בעלי השליטה בחרו שלא להפריש לפיצויים, אלא להפריש לתגמולים, בד"כ בחלוקה של 5% תגמולי עובד ו-5% תגמולי מעסיק.
כתוצאה משלושת הסיבות העיקריות האלו, כל החיסכון הפנסיוני לבעלי שליטה היה רזה מאוד, מה שכמובן השפיע משמעותית על גובה קצבת הזקנה שבעל השליטה קיבל בפנסיה.
השינוי הדרמטי שחל בעקבות תיקון 190
בשנת 2012 נכנס לתוקפו תיקון 190 שעשה שינוי דרמטי בתחום הפנסיה בכלל, לרבות כל מה שקשור לחיסכון הפנסיוני של בעלי שליטה, כשהמטרה היא לאפשר לבעלי השליטה להגדיל משמעותית את החיסכון הפנסיוני שלהם, כך שגם הם יוכלו לקבל בעתיד קצבת זקנה שתאפשר להם להתקיים בכבוד:
הפרשת תגמולים
אחד מהשינויים העיקריים של תיקון 190 הוא השוואת תנאי הפרשת התגמולים בין שכיר בעל שליטה לשכיר רגיל, תוך התייחסות למספר היבטים:
- הגדלת תקרת ההפרשות – תיקון 190 בשנת 2012 הגדיל את תקרת ההפרשות של בעל השליטה מ-11,950 שקלים ל-34,476 שקלים – כמעט פי 3! תקרת ההפרשות הייתה אז בגובה ארבע פעמים שמ"ב (שכר ממוצע במשק), אך בשנת 2016 הורידו את תקרת ההפרשות לכל השכירים במשק לפעמיים וחצי שמ"ב ובכך הקטינו את הטבות המס בעת ההפקדות לכל בעלי השכר מגובה של 25,683 שקלים (נכון לשנת 2019). מעבר לשכר זה, העובד יחויב בשווי מס בעת ההפקדה לתוכנית פנסיונית.
- ביטול הבחירה בין פיצויים לתגמולים – תיקון 190 ביטל את ההגבלה שאילצה את בעלי השליטה לבחור בין הפרשה לתגמולים ובין הפרשה לפיצויים וקבע תקרה נפרדת לכל אחד מהם, כך שכיום יכול בעל השליטה להפריש גם לפיצויים וגם לתגמולים ובכך להגדיל משמעתית את החיסכון הפנסיוני, את פנסיית הזקנה ואת הטבות המס במיסוי הפנסיוני.
השילוב בין השניים שינה לחלוטין את אופן הייעוץ הפנסיוני לבעלי שליטה, שכן אם עד תיקון 190 ההמלצה הייתה להפריש לתגמולים כשכיר ברובד הראשון ובמעמד עצמאי ברובד השני, הרי שבעקבות התיקון בעל השליטה יכול להפריש לעצמו בכובע המעסיק סכום גדול משמעותית (שגם מהווה הוצאה מוכרת) ובעקבות כך גם להגדיל את השכר המוכר לפנסיה.
משיכת פנסיה תקציבית מהחברה
אפשרות נוספת (ופחות מוכרת) שנפתחה בפני בעלי השליטה בעקבות תיקון 190, היא האפשרות לקבל מפנסיה תקציבית גם מכספי החברה:
על כל שנת עבודה נצברות לזכות בעל השליטה 1.5% מהשכר שלו, ובהגיעו לגיל הזכאות או לגיל הפרישה הוא יוכל לקבל אותן כקצבה שתיחשב מבחינת מס הכנסה כפנסיה ולא כמשכורת, ועל כן ניתן לקבל עליה הטבות מס שונות. כך לדוגמה בעל שליטה שעבד בחברה 30 שנה, עם שכר ממוצע של 10,000 שקלים, צבר 45% שמתורגמים לקצבה חודשית בסך 4,606 שקלים.
למרבה הצער, רבים מבעלי השליטה אינם מודעים להטבה הזו שניתנה להם בתיקון 190 ולכן גם אינם מנצלים אותה לטובתם וחבל… שכן, ייעוץ פרישה לבעלי שליטה ותכנון מס מותאם, יאפשר להם להשתמש באפשרות הזו באופן יעיל ופרקטי שיגדיל את ההכנסה ויחסוך במס.
הפרשות פנסיונית שמוכרות לצורך קרן השתלמות
קרן השתלמות היא תוכנית חיסכון הונית שש שנתית (התוכנית ההונית היחידה משנת 2008), שמשמעותה היא שבכל שש שנים ניתן למשוך את הכסף שהצטבר בה כסכום חד פעמי, כאשר גם בעניין זה בעלי שליטה נבדלים גם בכל הקשור לתקרת האחוזים לקרן השתלמות שמוכרת כהוצאה:
התקרה המוכרת עומדת (נכון ל-2021) על 15,712 שקלים, כאשר החלוקה המקובלת של ההפרשות היא 2.5% לשכיר רגיל ו-7.5% מהמעסיק. לעומת זאת לשכיר בעל שליטה, מוכרים 4.5% הוצאה כחברה, במקום 7.5% לשכיר רגיל.
אולם, למרות שיש רו"ח שממליצים לבעלי השליטה להפריש לקרן השתלמות 4.5%, במקרים רבים דווקא הפרשה של 7.5% תהיה נכונה יותר.
הסיבה לכך היא שהדלתא בין האחוזים אמנם לא תחושב כהוצאה מוכרת לחברה, אך מצד שני בעל השליטה לא יחויב בשווי מס וגם יוכל להגדיל את החיסכון הפטור ממס רווחי הון במסגרת קרן ההשתלמות. בגלל שבעל השליטה במקרה הזה הוא גם המעסיק וגם העובד, הרי שבמקום לשלם מס עובד שיכול להגיע גם עד ל-50%, החברה (המעסיק) תשלם מס על הדלתא של 23% בלבד – חיסכון משמעותי!
תוכנית ביטוח
ברירת המחדל של פוליסות הביטוח השונות היא לבטח ביחס לשכר, ועל כן להפרשות השונות של בעלי השליטה יש השפעה לא רק על היבט המיסוי, אלא גם על ההיבט הביטוחי:
הדוגמה הטובה ביותר היא כיסוי אובדן כושר עבודה – כיסוי שמושפע מגובה השכר של בעל שליטה במקרה הסטנדרטי, כך שמקרים בהם בעלי השליטה מושכים שכר נמוך מהכנסותיהם האמתיות, עליהם להכניס סעיפים מתאימים לכיסוי הביטוחי בסעיף זה, בכדי שיכולו לקבל את הפיצוי הנדרש והנכון במקרה של אובדן כושר עבודה.
מאחר שיש רבים שמושכים שכר נמוך משמעותית מגובה הפיצוי של ביטוח אובדן כושר עבודה (שמותאם בכלל להכנסות ולא לשכר), בעת תביעה יכולה חברת הביטוח לטעון שאין היא חייבת בסכום הכיסוי אלא בפיצוי לפי 75% מהשכר בפועל ולא לפי ההכנסות בפועל.
בכדי להימנע מ"תקלה שכזו", יש להכניס לפוליסה סעיפים באשר לרווחים לא מחולקים ולדיבדנד, שיילקחו בחשבון כשכר במקרה עתידי שבו יצטרך המבוטח להפעיל את ביטוח אובדן כושר העבודה שלו.
אולם, גם כאן חשוב להיזהר ולבצע את המהלך רק לאחר תכנון מס. תפקידו של היועץ הפנסיוני לבעלי שליטה הוא לוודא שעצם ההגדרה של שכר גבוה עבור פוליסת הביטוח, לא תוביל לחבות מס גבוה יותר (לעיתים משמעותית).
לסיכום,
תפקידו של יועץ פנסיוני בלתי תלוי הוא להיות יועץ כלכלי בתחום של ביטוח, פנסיה ומיסוי פנסיוני לבעל שליטה, עליו להסתכל על כלל הנכסים של בעל השליטה, ולהתאים לו את ניהול הסיכונים בטווח הקצר והארוך. עליו למצוא את נקודת האיזון בין הנכסים הפיננסים, הנכסים האחרים, מיסוי פנסיוני, רמות הכנסות בהווה ובעתיד ורמת ההגנה הנדרשת אם יקרו תקלות בדרך שיצריכו את הפעלת ההגנות.
כל אלה יתנו מענה כלכלי נכון, מצד אחד ומצד שני שליטה בהוצאה ובתכנון המס בהווה ובעתיד.
ישנם מקרים שבהם לדוגמה השכר גבוה מאוד (בד"כ למעלה מ-30 אלף שקלים) ואז כדאי יותר להפריש לחיסכון הפנסיוני רק עד לתקרות הקבועות, תוך ידיעה שבעתיד יוכל בעל השליטה לקבל במקביל לקצבת הפנסיה שלו, גם פנסיה תקציבית מהחברה.
אבל לא רק לבעלי השליטה בעלי השכר הגבוה חשוב להתייעץ עם יועץ פנסיוני המתמחה במיסוי פנסיוני ובביטוח, אלא גם לבעלי שליטה שמקבלים שכר נמוך, שכן ייתכן מאוד שתכנון המס שלהם מבוסס על נתונים שאינם עדכניים ועל כן הם מפספסים את נקודת האיזון האופטימלית שבמהלך הזמן, יכולה לחסוך להם מאות אלפי שקלים בהיבט הפנסיוני.
לבעלי שליטה יש מרחב תמרון נוח יותר מבחינת תכנון מס ועל מנת להימנע מתשלומי מס מיותרים כתוצאה מתכנון מס לוקה בחסר, או מתכנון מס שהיה אולי נכון בנקודה מסוימת אבל הוא כבר לא מעודכן – חשוב מאוד לא לוותר על ייעוץ מס פנסיוני מקצועי ובלתי תלוי.