בגיל 30, 40 ואפילו 50, הפרישה לפנסיה נראית לנו כל כך רחוקה שאנחנו כמעט ולא חושבים עליה… למרבה הצער, מרבית העובדים כלל אינם מודעים לכך שמצבים מסוימים כמו גם פעולות מסוימות שהם עושים במהלך שנות העבודה, יכולים להשפיע באופן דרמטי על פנסיית הזקנה שלהם.
במאמר הבא אסקור עבורכם את ה"מוקשים" השכיחים ביותר שחשוב לשים אליהם לב במהלך שנות העבודה, על מנת למנוע פגיעה בפנסיה העתידית:
מעבר בין עבודות – פיצויים ומענקים
עובדים רבים עוברים במהלך השנים בין מספר מקומות עבודה, בין אם מרצון ובין אם בשל פיטורים, כאשר בכל סיום עבודה מקבל העובד מהעסיק טופס 161.
מטרתו של טופס 161 שניתן על ידי המעסיק, היא לרכז עבור העובד את כל הכספים שנצברו עבורו, לפיצויים ולמענקים שניתנו לו בהתאם לתנאי ההעסקה ולתנאי הפיטורים שלו. כך למשל ניתן לראות בטופס 161 האם המעסיק נתן לעובד מענק מעבר למה שמוגדר בתוכניות הפנסיוניות שלו (כגון "תקופת הסתגלות", השלמת פיצויים ועוד), ייתכן שעל המעסיק לשלם לעובד השלמת פיצויים במידה והוא מפטרו והעובד אינו חתום על סעיף 14.
במידה והעובד חתום על סעיף 14 והמעסיק הפריש לו לפיצויים בגובה של 8.33% בכל חודש וגם דאג לכיסוי אובדן כושר עבודה (במקרה שלעובד היה ביטוח מנהלים), המעסיק אינו צריך לבצע השלמת פיצויים.
אם טופס 161 מרכז את הכספים שנצברו עבור העובד, הרי שמטרתו של טופס 161א' (שאותו ממלא העובד) היא להנחות את מס הכנסה באשר למה שברצונו של העובד לעשות עם אותם כספים (פיצויים ו/או מענקים) שנצברו לטובתו במסגרת התוכניות הפנסיונית (ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופת גמל וכדומה).
במועד הפרישה לפנסיה יש חשיבות רבה מבחינת ההתחשבנות מול מס הכנסה לכל טפסי 161 – אלו שקיבל העובד מהמעסיק בכל סיום עבודה (161) ואלו שמילא העובד בעצמו (161א'), ועל כן חשוב מאוד לשמור אותם!
טפסי ה-161 שמוגשים למס הכנסה במועד הפרישה, משמשים את רשויות המס לצורך חישוב הטבות המס השונות על קצבת הזקנה/פנסיית הזקנה, כאשר לכל פעולה שבחר העובד לעשות במהלך שנות עבודתו יש השפעה גם על הטבות המס העתידיות.
כך לדוגמה בעניין הפטור ממס על הפיצויים, שנכון לשנת 2021, עומד על 12,340 שקלים בשנה.
נניח שעובד עבד במקום עבודה אחד 10 שנים ובסיומה קיבל מהמעסיק מענק פיטורים בגובה של 50,000 שקלים, שאותו נתן לו המעסיק בתלוש השכר וציין זאת בטופס 161 – לכאורה נראים לעובד כי מדובר בכספים שאינם פוגעים בפנסיה, מאחר שניתנו מחוץ לצבירות שיש לו בביטוח מנהלים, קרן פנסיה וקופות גמל.
אך פה הטעות באשר להטבות המס הצפויות לעובד כאשר יגיע לגיל הזכאות, שבו יתחיל לקבל פנסיית זקנה או קצבת זקנה, מאחר שמס הכנסה יקזז את הטבות המס שהעובד קיבל כאשר סיים לעבוד באמצעות המעסיק, על אף שזה לא נלקח מתוכניות הפנסיוניות.
משמעות משיכת מענק בסיום עבודה בין עבודות, היא פגיעה בעתיד בהטבות המס שיקבל העובד על פנסיית הזקנה, או על קצבת הזקנה בגיל הזכאות – הטבות מס שיכולות לחסוך לו עשרות אלפי שקלים.
מה עושים?
כדי למנוע פגיעה עתידית בפנסיה, לפני שמחליטים על משיכת כספי מענקים ו/או פיצויים, חשוב לבחון את הדברים לגופם ולקבל החלטה מודעת באשר לכדאיות המשיכה, בפרט כאשר יש מגוון של מוצרים פנסיונים.
בהקשר הזה חשוב להזכיר!
פעולות אלה עלולות לפגוע בהטבות המס באופן דרמטי, ולו העובד ידע זאת סביר להניח שלא היה מבצע משיכת פיצויים/מענקים פטורים בשנים הקודמות לגיל הזכאות.
אך גם אם עובד משך את כספי הפיצויים ו/או המענקים מבלי לבדוק את ההשפעה העתידית של הדברים, עדיין ניתן "להציל" את המצב בגיל הפרישה בנסיבות מסוימות באמצעות תכנון פנסיוני על ידי יועץ פנסיה מורשה, ולעשות תכנוני מס מגוונים ביחס למשיכת פיצויים שנעשתה במהלך הקריירה, במעבר בין מקומות עבודה.
לדוגמה: אם העובד קיבל מהמעסיק כספים, עדיין ניתן להפקיד את הכספים שקיבל בקופ"ג ובכך לדחות את התחשבנות המס לגיל הזכאות.
תקופת אבטלה – "ריסק זמני"
לא פעם במהלך שנות העבודה, העובד נמצא בתקופות "אבטלה" (בעקבות פיטורים למשל). התנהלות לא נכונה במהלך תקופות אלו, עלולה לגרום להקטנת הפנסיה ולפגיעה בכיסויים הביטוחיים.
רוב ביטוחי המנהלים, מכילים בתוכם רכיבים ביטוחיים שונים נוספים מעבר לחסכון לקצבת הזקנה, כגון אבדן כושר עבודה, ביטוח חיים ועוד. כל עוד האדם עובד, ההפרשות לביטוח המנהלים מתחלקות בינו לבין המעסיק, אך כאשר העובד מפוטר ולא עובד, אין לו למעשה הכנסות ולכן הוא יתקשה להפריש בעצמו את מלוא הסכום שהפריש בכל חודש בתקופת עבודתו.
בשל העובדה שביטוח המנהלים כולל רכיבי ביטוח אחרים ועל מנת שהכיסוי הביטוחי שלו לא יפגע בתקופות שבהן הוא לא עובד, וכדי שיוכל להמשיך לחסוך בעתיד באותו מוצר, ניתנת לו האפשרות לחסוך ב"ריסק זמני".
המשמעות של "ריסק זמני" היא שלמבוטח שאינו עובד, תהיה האפשרות לשלם בכל חודש רק עבור הכיסויים הביטוחיים מבלי להפריש לחיסכון העתידי. בכך הנטל הכלכלי על העובד לא יהיה כבד מידי, הוא ימשיך להיות מכוסה באותו אופן שבו היה כאשר עבד ולא יאלץ לעשות ביטוח חדש בעתיד (מה שעלול לסכן אותו במידה שמצב בריאותו השתנה או ישתנה בתקופה שבה לא יהיה מכוסה), הכספים שצבר ימשיכו לצבור רווחים, אך בתקופה הזו לא יופקדו כספים נוספים לחיסכון.
חשוב לדעת! הריסק הזמני תקף למשך שנתיים, כאשר לאחר השנה הראשונה על המבוטח להודיע באופן אקטיבי לחברת הביטוח אם ברצונו להמשיך את הביטוח או לא, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ ביועץ פנסיוני לפני קבלת ההחלטה.
עלות רכיב פוליסת ביטוח חיים
כאמור בסעיף הקודם, רוב ביטוחי המנהלים בתוכניות הוותיקות כוללים גם רכיבי ביטוח נוספים, לרבות ביטוח חיים – ביטוח שהפרמיה שלו עולה משמעותית במהלך השנים (עלות הביטוח גבוהה יותר ככל שהאדם מבוגר יותר). ביצוע התאמות נכונות ומושכלות, יכול להוזיל משמעותית את העלות של רכיב ביטוח החיים ולהגדיל משמעותית את החיסכון הפנסיוני.
לצורך הדוגמה: צביקה עשה ביטוח מנהלים לפני 20 שנה (כשהיה בן 30) ובכל חודש הפקיד אליו (יחד עם המעסיק) אחוז מהמשכורת שעלתה עם השנים. כחלק מביטוח המנהלים קנה צביקה לעצמו כיסוי ביטוח חיים בסך מיליון שקלים, בעלות של 100 שקלים בכל חודש.
היום, צביקה בן 50 ולכן עלות פרמיית ביטוח החיים שלו גבוהה יותר ועומדת על כ-1000 שקלים בחודש, מה שאומר שמקטינים לו באופן משמעותי את החיסכון הפנסיוני.
איך מקטינים את עלות ביטוח החיים בפוליסה?
לצביקה חשוב כמובן לשמור על ביטוח החיים, אבל אין זה אומר שהוא לא יכול להקטין משמעותית את עלות פוליסת הביטוח ולהגדיל בכך את החיסכון הפנסיוני שלו. לצורך כך עומדות בפניו מספר אפשרויות:
הקטנת הכיסוי הביטוחי בהסתמך על הכספים שנצברו בקרן הפנסיה
חשוב לזכור כי במהלך השנים הפריש צביקה בכל חודש לחסכון בביטוח המנהלים, וכיום (לאחר 20 שנה) כבר נצבר לו שם סכום משמעותי של כמיליון שקלים. היות שגם הצרכים של צביקה השתנו (הילדים כבר גדלו ויצאו מהבית למשל), חשוב לבחון שוב את הצרכים ולבדוק האם עדיין יש צורך בכיסוי ביטוח חיים על סך מיליון שקלים, או שאפשר להוריד את גובה הכיסוי בהסתמך על הכספים שנצברו בביטוח המנהלים.
סקר שוק
הזמנים השתנו, שחקנים נוספים נכנסו לתחום הביטוח ותוחלת החיים עלתה – כל אלו משפיעים על הפרמיות של פוליסות ביטוח החיים, שלא פעם מתבססות על אקטואריה מלפני 20 שנה.
מצד שני הסיכוי למוות בגיל צעיר נמוך יותר (לכן הכיסוי הביטוחי למקרה מוות ירד).
לכן, בהנחה שמצבו הבריאותי של צביקה טוב, סביר מאוד להניח שאם יעשה "שופינג" יוכל להשיג את אותו כיסוי ביטוחי בחצי מהעלות, מה שיאפשר לו לשמור על אותו כיסוי ביטוחי, ולהגדיל במקביל את החיסכון הפנסיוני.
עדכון תעריפים
במהלך השנים התווספו סוגים שונים של פוליסות ביטוח, במיוחד בביטוחי מנהלים, שגובה הפרמיה שלהן נגזר ממרכיבים שונים (כגון עישון) ומבוטחים רבים עדיין משלמים ביוקר (ולשווא) על מוצרים ישנים.
כך למשל רק בסוף שנות ה-90 החלו חברות הביטוח לעשות הבחנה בין מעשנים ללא מעשנים (פרמיה נמוכה יותר למבוטחים שאינם מעשנים), ומבוטחים רבים שהחלו את פוליסת הביטוח שלהם לפני ההבחנה ואינם מודעים לכך, משלמים עד היום את התעריף הגבוה, למרות שאינם מעשנים. בנוסף ישנם מבוטחים רבים שהפסיקו לעשן, אך לא עדכנו בכך את חברת הביטוח ולכן ממשיכים לשלם תעריף גבוה מאוד.
היות שתעריף הפרמיה של ביטוח החיים עולה בכל חציון גיל, חשוב לעקוב ולבדוק האם ניתן להוזיל את העלויות – פרמטר שהופך להיות משמעותי מאוד ככל שגובה השכר גבוה יותר והגיל מתקדם יותר.
פיצול רכיבי ביטוח
במקרים מסוימים שבהם ביטוח המנהלים כולל רכיבים ביטוחיים נוספים (כגון ביטוח תאונות קשות, מוות בתאונה וכו'), כדאי להפריד אותם לפוליסה נפרדת.
הדבר נכון בעיקר לגבי הפוליסות הישנות של ביטוחי המנהלים, שבהן אין הפרדה ברורה מבחינת רשויות המס בין הרכיבים, כך שההפרשה החודשים (של המעסיק יחד עם העובד) היא למעשה ברוטו. מבחינת המדינה העובד והמעסיק שלו הפרישו סכום מסוים שכולל הכל, ממנו "מנקים" את הכיסויים לפוליסות הביטוח השונות ורק את מה שנותר מעבירים לחיסכון הפנסיוני.
אם העובד יהיה ער לכך ויבדוק כמה הוא משלם עבור כל רכיב ביטוחי, הוא יוכל למנוע פגיעה בחיסכון הפנסיוני:
- דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות הוזלת עלויות הפוליסה כאמור בסעיף הקודם (בחינת הצורך בכל אחד מהכיסויים, ו/או סקר שוק).
- דרך שנייה היא להפריד בין הפוליסות ולהוציא החוצה (לפוליסות נפרדות) את הכיסויים הביטוחיים.
- דרך נוספת היא באמצעות "פוליסת צל" – העובד משלם באופן פרטי עבור רכיבי הכיסוי הביטוחי וכך לא פוגע בחיסכון הפנסיוני שלו.
עלות דמי ניהול
למקומות עבודה רבים יש הסדר עם חברות הביטוח באשר לגובה דמי הניהול השונים של קרנות ההשתלמות, קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוח מנהלים).
עובדים רבים אינם מודעים לכך ואינם יודעים שכאשר הם מסיימים לעבוד באותו מקום עבודה, עלול להתבטל אותו הסכם והם מתחילים לשלם דמי ניהול בגובה ברירת המחדל, שהם לרוב דמי הניהול המקסימאליים. בכדי להימנע מתשלום דמי ניהול גבוהים, חשוב לבדוק את גובה דמי הניהול בכל מעבר בין עבודות ולנהל משא ומתן עם חברות הביטוח השונות (פרט לדמי הניהול של ביטוח מנהלים, שלגביהם לא ניתן לנהל מו"מ).
בנוסף, ישנם עובדים בעלי מספר ביטוחי מנהלים פעילים, שלכל אחד מהם דמי ניהול שונים.
במקרים כאלו חשוב לבחון כל אחת מהפוליסות ולבדוק האם ישנה הצדקה להמשיך להפריש לכולן, או שכדאי להפריש רק לפוליסה בעלת מקדם הקצבה (דמי ניהול) הנמוך ולבטל את השאר.
שימו לב! לפני שמבטלים את אחת מפוליסות הביטוח, חשוב להיוועץ ביועץ פנסיה עצמאי ולבדוק היטב את הכיסויים הכלולים בה כדי למנוע ביטול של כיסויים חשובים ולהשאיר את המבוטח ללא כיסוי.
לסיכום,
חשוב לזכור שהחיסכון הפנסיוני בכלל וקצבת הזקנה בפרט, מושפעים מהמהלכים השונים שנעשה במהלך שנות העבודה ולכן, חשוב להיות מודעים לדברים ולהתייעץ עם יועץ פנסיוני מורשה, אובייקטיבי ובלתי תלוי, לפני ביצוע כל פעולה שעשויה לפגוע לכם משמעותית בקצבת הפנסיה.
