קרן השתלמות – האם באמת כדאי מאוד שתהיה לכם?

קרן השתלמות היא תוכנית חיסכון לשש שנים בדרך כלל, אך יש מקרים שבהם ניתן למשוך אותה גם אחרי שלוש שנים (שש שנים עד גיל פרישה ושלוש שנים אחרי גיל פרישה, מהרגע שנפתחה). במקור יועדה קרן ההשתלמות במעמד שכיר, שאליה מפרישים במשותף המעסיק והעובד לצורך מימון השתלמויות והכשרות מקצועיות של העובד במהלך הקריירה, בעיקר במסגרת הסכמים קיבוציים.

ישנם שלושה סוגים של קרנות ההשתלמות:

  • קרן השתלמות במעמד שכיר
  • קרן השתלמות במעמד עצמאי
  • קרן השתלמות לבעלי שליטה

נכון להיום, למרות ייעודה המקורי, הרוב הגדול של בעלי קרנות ההשתלמות משתמש בה כתוכנית חיסכון "רגילה". למעשה, הגוף היחיד שעדיין משתמש בייעוד המקורי של קרן ההשתלמות הוא משרד החינוך, שמממן באמצעותה את שנת השבתון של עובדי ההוראה.

 

מהם היתרונות של קרנות ההשתלמות?
לא בכדי הפכו קרנות ההשתלמות למוצר חיסכון אטרקטיבי ומשתלם מאוד, שכן הן נהנות מיתרונות רבים על פני תוכניות החיסכון האחרות הקיימות בשוק:

 

משיכה ללא חבות מס עד תקרת השכר המותרת (שעומדת מאז שנת 2004 על 15,712 שקלים)
היתרון הגדול ביותר של קרן ההשתלמות ומה שהפך אותה לאטרקטיבית מאוד הן בקרב שכירים, הן בקרב עצמאיים והן בקרב בעלי שליטה, זו העובדה שהקרן הופכת לנזילה לאחר שש שנים. המשמעות היא שלאחר כל שש שנות חיסכון, יכול בעל הקרן למשוך את כל הסכום שנצבר בה ללא חבות מס רווחי הון (עד לגובה התקרה שהוגדרה).

 

השלכת ותק
במקרים שבהם יש לעובד שתי קרנות השתלמות – אחת נזילה (שקיימת למעלה משש שנים) ואחת צעירה (שקיימת פחות משש שנים), ניתן למשוך יחד את הכספים שנצברו בשתי הקרנות ההשתלמות בו זמנית, למרות שהקרן הצעירה עדיין אינה נזילה. השלכת ותק ניתן לבצע בקרנות השתלמות שלפחות אחת מהן היא שכירה, אם יש שתי קרנות השתלמות במעמד עצמאי לא ניתן לבצע השלכת ותק.

בתהליך זה, המכונה "השלכת ותק", על העובד לפנות לקרן ההשתלמות הוותיקה, לקבל ממנה אישור על כך שיש לו קרן השתלמות נזילה ואז להעביר את האישור לקרן ההשתלמות הצעירה יותר ולמשוך את שתיהן בו זמנית.

**בעניין זה חשוב לציין כי ניתן למשוך יחד עד שתי קרנות השתלמות.

 

הלוואות מקרנות השתלמות בתנאים טובים
בשנים האחרונות לאור האינפלציה הנמוכה וירידת הריביות, רבים מבעלי קרנות ההשתלמות בוחרים לקחת הלוואה על חשבון הקרן במקום למשוך את הכסף. מאחר שהריבית על הלוואות שניתנות על חשבון קרן ההשתלמות נמוכה מאוד ביחס להלוואות מגופים פיננסיים אחרים כגון בנקים, ובהנחה שקרנות ההשתלמות ימשיכו להניב תשואה ממוצעת מעל 4%, ערוץ זה יכול להוות פתרון לגיוס כסף זול לטובת השקעות בנדל"ן במקביל להמשך תשואות גבוהות שמניבות קרנות ההשתלמות בעשור האחרון.
ההסבר פשוט יחסית: כל מי שיש לו קרן השתלמות יכול לקחת ממנה הלוואה בגובה של עד 80% מסכום החיסכון (אם הקרן נזילה), או עד 30% אם הקרן עדיין אינה נזילה. הלוואה זו ניתנת בריבית של פריים (גובה הפריים בחצי שנה האחרונה הוא 1.75%) פלוס 0.5% ועד מינוס 0.5% – ריבית נמוכה משמעותית ביחס להלוואות ממקורות אחרים.

אבל ריבית הפריים הנמוכה היא לא הסיבה היחידה שבגללה משתלם לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות, ולמעשה הסיבה לכך נעוצה בשכלול של הריבית הנמוכה עם התשואות הגבוהות יחסית שמשיגות קרנות ההשתלמות ועומדות בממוצע על תשואה של 4%.

המשמעות היא שבעל הקרן מקבל הלוואה גדולה בריבית נמוכה, שאותה הוא מחזיר לקרן ההשתלמות ובכך הכסף שלו ממשיך לייצר תשואות. רווח שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה.

בואו נמחיש את זה בדוגמה:
נניח שקרן ההשתלמות נזילה, ובעל הקרן לוקח ממנה הלוואה בסכום של 160 אלף שקלים בפריים מינוס חצי.
במקרה כזה הוא ישלם על ההלוואה ריבית שנתית בגובה 2,000 שקלים (1.25% כפול 160,000). אבל…
בגלל שהקרן משיגה תשואה שנתית של 4%, הוא ירוויח באותה שנה 6,400 שקלים (4% כפול 160,000).
לכן הוא למעשה מרוויח באותה שנה 4,400 שקלים! אילו היה פודה אותה במקום הלוואה, לא יכול היה להניב את הפער בין הריבית ששילם לתשואה שהשיג בקרן ההשתלמות. בעשור האחרון בתי ההשקעות אלטשולר שחם וילין לפידות מובילות את שוק קרנות ההשתלמות.

 

כמה כדאי להפריש לקרן ההשתלמות?
אחת מהשאלות השכיחות ביותר נוגעת לסכום שאותו מומלץ להפריש לקרן ההשתלמות כדי ליהנות מיתרונותיה השונים. התשובה לכך תלויה כמובן בסוג הקרן (קרן השתלמות במעמד שכיר, קרן השתלמות במעמד עצמאי, או קרן השתלמות לבעלי שליטה) ובשיקולים נוספים שמיד אפרט עליהם:

 

קרן השתלמות במעמד שכיר
בקרן השתלמות במעמד שכיר ההפרשות מתחלקות בין העובד למעסיק כאשר התנאי הוא שהפקדות העובד לא תהיינה פחות משליש מהפקדות המעסיק (בד"כ בחלוקה של 7.5% המעסיק ו-2.5% העובד).

הפטור ממס במעמד שכיר ניתן עד לתקרת הפקדות לפי שכר חודשי של 15,712 שקלים. על הדלתא בגין הפקדות לפי שכר שמעבר לתקרה זו, אמנם יש שווי מס בידי העובד (מס רווחי הון), אך גם כאן ישנם מצבים שבהם זה כדאי.

 

כדי להבין את ההבדלים ואת הכדאיות, ניתן לחלק את ההפרשות לקרן השתלמות במעמד שכיר לשלוש קבוצות עיקריות:

  • "הפרשה מלאה" – הפרשה לקרן ההשתלמות של אחוזים קבועים לפי השכר הפנסיוני. סוג זה של הפרשה מאפיין בעיקר את העובדים במגזר הציבורי.
  • "הפרשה מותאמת" – מגזרים (בד"כ עובדי הייטק) שבהם השכר גבוה יותר מגובה התקרה הפטורה ממס בקרן השתלמות, שבהם, בד"כ, מציינים את גובה השכר בתלוש ומחשבים את ההפרשות לקרן ההשתלמות לפי התקרה.
  • "הפרשה מפוצלת" – מגזרים שבהם מפרישים לקרן ההשתלמות עד לגובה התקרה ואת יתרת הסכום מוסיפים לשכר.

מבחינת העובד, במצבים שבהם גובה השכר גבוה מהתקרה, ההבדל בין "הפרשה מלאה" ל"הפרשה מותאמת" הוא בעיקר פסיכולוגי, מכיוון שבשני המקרים הכסף מועבר לחיסכון והעובד משלם שווי מס על הדלתא. ההבדל בפועל הוא שהנטו של עובד במגזר הציבורי ("הפרשה מלאה") הוא קטן יותר, אך בסוף התקופה החיסכון שלו יהיה גבוה יותר.
לצורך הדוגמה ניקח שני עובדים שמרוויחים שכר של 20,000 שקלים: אחד מהם עובד במגזר הציבורי ("הפקדה מלאה") והשני הוא עובד הייטק ("הפרשה מותאמת"). עבור שניהם שווי המס על הדלתא הוא כ-322 שקלים.

מכיוון שלעובד במגזר הציבורי הפקידו את כל הסכום כהפרשה לקרן השתלמות, שווי המס מגדיל לו את שכר הברוטו שלו וכתוצאה מכך שכר הנטו שלו קטן משכר הנטו של עובד ההייטק, אבל… בסוף התקופה החיסכון של העובד במגזר הציבורי יהיה גבוה יותר בכ-30,000 שקלים בגין כל התקופה מאשר של עובד ההייטק שמפרישים לו עד תקרת השכר של 15,712 שקלים לחודש.

באופציה השלישית ("הפרשה מפוצלת"), הדלתא (ההפרש מעל התקרה של 15,712 שקלים) ניתנת כשכר ולכן הנטו יהיה גבוה יותר מהנטו של שני העובדים הקודמים, אבל בסוף התקופה החיסכון שיצטבר לו בקרן ההשתלמות יהיה דומה לחיסכון שיצבור עובד ההייטק ("הפרשה מותאמת" לתקרה).

 

מה הכי משתלם?
כפי שניתן לראות, מבחינת התוצאה הסופית אין הרבה הבדל בין המסלולים השונים. עם זאת, ניתן להשיג יתרון כלשהו במסלול של "הפרשה מפוצלת" באמצעות הפקדה של הדלתא בקופ"ג להשקעה, מכיוון שהכסף שתפקיד בה נזיל תמיד.

 

בעניין זה כדאי לדעת שני דברים!

  1. עובדים שהשכר שלהם נמוך מהתקרה, רשאים להגדיל את החלק שלהם בהפרשה לקרן ההשתלמות (עד לתקרה). כך למעשה יש לעובד אפשרות לחסוך את הכסף בתוכנית פטורה ממס (לאחר שש שנים) ולא לשלם עליו מס רווחי הון שהיה משלם אם היה מפקיד אותו בבנק או בתוכנית השקעה אחרת.
  2. רשויות המס מתייחסות לאנשים שעובדים כשכירים בשני מקומות עבודה, ושבכל מקום עבודה מפרישים לקרן השתלמות עד התקרה כאל עובד שעובד במקום עבודה אחד ומרוויח שכר כפול. לכן, במקרים כאלו חשוב מאוד להיוועץ ביועץ פנסיוני בלתי תלוי, על מנת לבדוק את הכדאיות והאפשרויות השונות.

 

קרן השתלמות במעמד עצמאי
עד שנת 2009 כל אחד יכל להפריש לקרן השתלמות במעמד עצמאי, גם אם בפועל הוא לא הוגדר כעוסק פטור או כעוסק מורשה. בשנת 2009 שינה מס הכנסה את ההנחיה וכיום, כדי להפקיד לקרן השתלמות במעמד עצמאי חייבים אישור על כך שבעל הקרן הוא אכן עוסק עצמאי.

הפטור ממס במעמד עצמאי ניתן עד לתקרת הפקדות לפי הכנסה חייבת של 264 אלף שקלים בשנה (הכנסה חייבת חודשית ממוצעת של 18,480 שקלים).

מהי ההפרשה המומלצת במעמד עצמאי?
מאחר שעצמאי מפריש גם את החלק של העובד וגם את החלק של המעסיק, הטבות המס מוגדרות בצורה שונה מאשר הטבות המס שניתנות על הפקדות לקרן השתלמות במעמד שכיר.

לכן לעצמאים מומלץ להפריש לקרן השתלמות את הסכום המקסימלי עד לגובה התקרה – גם אם ההכנסה החייבת שלו בפועל הייתה נמוכה יותר מהתקרה, וגם אם לא הייתה לו כלל הכנסה באותה שנה. הפקדה לקרן ההשתלמות עד לגובה התקרה פטורה כאמור ממס רווחי הון, כך שלמעשה באמצעות הפקדה לקרן השתלמות במעמד עצמאי, ניתן להשיג רווח של 25 אחוזים על מס רווחי הון!

בנוסף לרווח העתידי, להפרשה לקרן השתלמות במעמד עצמאי יש יתרון גם מבחינת הטבות מס ישירות שהוא יקבל בגין ההפקדה הזו: כדי להסביר זאת ניקח כדוגמה עצמאי בעל הכנסה שנתית חייבת של 300 אלף שקלים.

אם אותו עצמאי יפריש לקרן ההשתלמות עד לגובה התקרה, הרי שבכל שנה הוא יוכל ליהנות מחסכון שעשוי להגיע לסכום לא מבוטל של 6,000 שקלים בשנה ואף יותר (תלוי בסופו של דבר גם בגובה המס השולי של החוסך)!

המשמעות היא שהפקדה לקרן השתלמות במעמד עצמאי גם מגדילה את הנטו (כתוצאה מהחיסכון במס) וגם מאפשרת לו למשוך את כל הסכום פטור ממס לאחר שש שנים.

כדאי לדעת! אם אדם עובד במקביל כשכיר וכעצמאי – רשויות המס מתייחסות לכל אחת מקרנות ההשתלמות (הפקדה במעמד שכיר והפקדה במעמד עצמאי) כשתי ישויות שונות ולא כישות אחת, כך שהוא נהנה מההטבות על שתי קרנות ההשתלמות במקביל.

 

קרן השתלמות של בעל שליטה
כאשר מדברים על הפקדות של בעל שליטה לקרן השתלמות, מתייחסים בד"כ לבעל שליטה שיש בידיו 100% שליטה.
הפטור ממס של בעל שליטה זהה לפטור ממס במעמד שכיר וניתן עד לתקרת הפקדות לפי שכר חודשי של 15,712 שקלים.

 

מהי ההפרשה המומלצת לבעל שליטה?
למרות שבעבר החלוקה השכיחה של ההפרשות הייתה 1.5% העובד (במקום 2.5% כשכיר) ו-4.5% המעסיק (במקום 7.5), ההמלצה היא להפקיד כמו שכיר רגיל, עד לתקרה. הסיבה לכך היא שעבור שכיר בעל שליטה ההפקדה של 7.5% במקום 4.5% של המעסיק אמנם לא תוכר לחברה כהוצאה, אבל העובד לא יחויב בשווי מס, כך שלמעשה הכסף הולך לחיסכון שפטור ממס רווחי הון.

 

לסיכום,
קרן השתלמות מהווה תוכנית חיסכון משתלמת במיוחד עבור שכירים, עצמאים ובעלי שליטה. אך כדי למצות את הטבות המס השונות, בטווח המיידי ובטווח הרחוק, מומלץ מאוד להיוועץ עם יועץ פנסיוני שמכיר היטב את התחום וידע לבחון את המצב האינדיבידואלי ולהמליץ על המסלולים הנכונים יותר לחוסך.

התקשרו ויועץ מקצועי ישמח
לעמוד לשירותכם: 08-9398977

יודעים מה מצב הפנסיה שלכם?

אל תתנו לאף אחד לגעת לכם בפנסיה שלכם! היא שלכם בלבד! השאירו פרטים ונשמח לספר לכם מה מצב הפנסיה שלכם.