אזרחים רבים שהגיעו לגיל פרישה מקבלים בהכנעה את העובדה שעליהם לשלם מס הכנסה על קצבת הפנסיה שלהם (לעיתים למעלה מ-20%) – למשל במקרים שבהם לאחד מבני הזוג יש פנסיה גבוהה ולשני נמוכה, ו/או כאשר ממשיכים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה – מבלי לדעת שביכולתם לנצל הטבות מס שונות שיגדילו להם את הנטו בפנסיה ובמקרים מסוימים גם לא לשלם מס.
הטבות מס על הפנסיה
מבחינת מס הכנסה קצבת פנסיה נחשבת גם היא כהכנסה שבגינה יכולה להיות חבות לתשלום מס, וככזו היא משוקללת לצורך חישוב תשלום המס.
עם זאת, חשוב לזכור שני דברים:
מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי (מדורג)
חובת התשלום הראשונה (מדרגת המס) חלה החל מהכנסות בגובה של 5,000 שקלים לגברים ו-6,000 שקלים לנשים, ואחוז המס עולה בהדרגה לפי לגובה ההכנסות: כאשר גובה ההכנסות מגיע ל-8,950 שקלים מדרגת המס קופצת מ-14% ל-20%, מהכנסה "ההפרשית" (כל מדרגת מס עם המס השולי שלה), כאשר הפנסיה מגיע ל-14,490 שקלים מדרגת המס קופצת ל-31%, וכך הלאה!
קבלת "הנחות" מס
בחישוב גובה אחוז המס משוכללות גם "הנחות" שונות. הנחות אלו הן למעשה הטבות מס שונות שניתנות לכל אחד בהתאם לסטטוס שלו (מגדר, ילדים לימודים אזור מגורים וכו'), כך לדוגמה ניתנות נקודות זיכוי על ילדים, מצב משפחתי ומקום מגורים (שווי כל נקודה הוא 218 שקלים בחודש וברמה שנתית כל נקודה שווה הטבת מס של כ-2,600 שקלים).
כשמגיעים לגיל הזכאות ניתנות הטבות מס נוספות שניתן וכדאי לנצל אותן נכון בכדי להגדיל את פנסיית הזקנה נטו. כך למשל בניצול נכון של תיקון 190 (באמצעות טופס 161ד'), ניתן לקבל פטור ממס על הפנסיה עד 7,500 שקלים לנשים ועד 6,500 שקלים לגברים! ללא קשר למשיכת פיצויים ומענקים בסיום עבודה, שגם הם צפויים לגדול בשנים הבאות.
בשנת 2020 תינתן הטבת מס נוספת (תוספת פטור של 3% מהקצבה המזכה) ובשנת 2025 תינתן עוד הטבת מס משמעותית יותר בגובה 15% מהקצבה המזכה, כך שנשים לא ישלמו ללא קשר למשיכת הפיצויים (עד פנסיית זקנה בגובה של 9,000 שקלים ו-8,000 שקלים לגברים).
לכן, בכדי להימנע מתשלום מס מיותר – חשוב להכיר ולנצל את הטבות המס השונות שניתן לקבל על הפנסיה, ולנהל את הכספים ו/או את ההפרשות לקרן הפנסיה בצורה חכמה, שתמקסם את ההטבות המגיעות לכם.
במאמר הזה אתייחס לכמה מהמקרים הנפוצים ביותר, שבהם פעולה קטנה יכולה לחסוך לכם הרבה מאוד כסף:
הפקדה במעמד עצמאי
משמעותה של 'הפרשה לקרן פנסיה במעמד עצמאי', היא כאשר עובד שכיר מפריש לעצמו את כל הסכום (ללא הפרשות מהמעסיק), או כאשר עצמאי (עוסק פטור/מורשה) מפריש עבור עצמו.
עצמאי ללא הכנסה כשכיר, יכול להפריש עד פעמיים השכר הממוצע במשק: 17,400 X 16.5% = 2,871 שקלים בחודש (כ-34,452 שקלים בשנה).
אולם, רק מעטים יודעים שבנסיבות מסוימות גם שכירים יכולים לנצל את הרגולציה הזו במסגרת תכנון מס :
כאשר החוסך הוא שכיר והמעסיק מפריש לו רק עבור חלק מהשכר, יכול העובד להפריש באופן עצמאי על החלק מהשכר שבגינו לא הפריש לו המעסיק, וליהנות כך מהטבות מס. במקרים שלאשתו יש שכר נמוך, יכול להפריש בגינה לפנסיה, כך שהפנסיה שלה תגדל בעתיד והוא ייהנה כעת מהטבות מס בגין הפקדות אלה.
בגין רכיבי שכר שאינם נכללים בחישוב לצורך ההפקדות לפנסיה (שכר לא מבוטח), ניתן להפקיד עד כ-16%, ועד לגובה של 16% מתוך מכפלת השכר הממוצע במשק: 8,700 (גובה השכר הממוצע במשק נכון ל-2021).
כדי לפשט את הרעיון ניקח את הדוגמה הבאה: משה עובד כשכיר ומרוויח שכר חודשי של 20 אלף שקלים, שמתוכם מוגדרים 80% כ"שכר מבוטח" (החלק מהשכר שמוגדר לצורך חישוב ההפרשות לקרן פנסיה, קופ"ג או ביטוח מנהלים).
מכיוון שהמעסיק מפריש לו בגין 80% מהשכר ולא על כל השכר, הרי שלמשה נותרה דלתא (השכר הכולל פחות השכר המבוטח) של 20%, שהם 4,000 שקלים במקרה הזה. זאת מכיוון שעבור הדלתא לא הופרש דבר על ידי המעסיק, על כן משה יכול להפריש באופן עצמאי (שכר שבגינו הוא משלם מס ולא הפרישו לו לפנסיה) עבור שכר זה וליהנות מהטבות מס בגובה המס השולי בחלקו ובחלק אחר, לפי 35% ללא קשר למס השולי שהוא משלם בפעול.
במקרה של משה מדובר בהטבת מס של כ-31% בגין ההפרשה במעמד עצמאי, כלומר לקבל הטבת מס על 640 שקלים (16% X 4,000 ₪ שכר לא מבוטח), ובמונחים כספיים מדובר בהטבת מס של כ-200 שקלים בחודש ו-2,400 שקלים בשנה.
חשוב לדעת למי שהגיע לגיל הזכאות!
עם קצת חשיבה נכונה ותכנון נכון של ההפרשות אצל החוסך או אצל בן/בת זוג, ניתן להפוך את כספי הברוטו לנטו!
תיקון 190 מאפשר למי שהפקיד במעמד עצמאי סכום של עד 93 אלף שקלים, למשוך את מלוא הסכום באופן חד פעמי (פטור ממס או לפי מס שולי), בתנאי שיש לו קצבת מינימום של 4,498 שקלים, או שאין לו בכלל כספים בקופות גמל ואין לו פנסיית זקנה.
לכן, מומלץ להפקיד במעמד עצמאי עד שהסכום מצטבר ל-90 אלף שקלים, ואז לעצור ולמשוך את הכסף בלי מס.
פעולה זו יכולה להפוך 90,000 שקלים ברוטו לנטו, ובמונחי מס – עד 50% חסכון (תלוי בגובה ההכנסות של בני הזוג).
הפרשה לבן/בת הזוג
כשבאים לעשות תכנון מס בפרישה חשוב להתייחס גם לתא המשפחתי כמכלול, בעיקר במקרים שבהם לאחד מבני הזוג יש קצבת פנסיה גבוהה (חייבת במס גבוה) ולשני אין קצבת פנסיה בכלל/ יש פנסיה נמוכה (פטורה ממס או מס שולי נמוך).
נקודת זיכוי נוספת
ראשית חשוב לדעת שבמקרים שבהם לאחד מבני הזוג אין פנסיה או שגובה הפנסיה שלו עומד על כ-2,400 שקלים, זכאי בן הזוג השני (בעל הפנסיה הגבוהה) לקבל נקודת זיכוי נוספת על הפנסיה שלו.
"השוואת קצבאות"
במקרים שבהם אחד מבני הזוג נדרש לשלם מס על הפנסיה שלו והשני פטור ממס, מומלץ מאוד לבדוק את ההיתכנות הכלכלית של הפקדה עצמאית לחיסכון הפנסיוני של בן הזוג עם הקצבה הנמוכה יותר.
לצורך הדוגמה: שלמה ורותי הם זוג נשוי שהגיע לגיל פרישה, קצבת הפנסיה של שלמה היא 20,000 שקלים וקצבת הפנסיה של רותי היא 5,000 שקלים.
מבחינת מדרגות המס – שלמה נדרש לשלם על הקצבה שלו 35% מס ואילו הקצבה של רותי פטורה ממס לחלוטין.
במקרה הזה, יכול שלמה להפקיד במעמד עצמאי 34,452 שקלים לשנה לקופ"ג על שם רותי, ובכך להרוויח הרבה מאוד כסף בתכנון מס משותף שלהם זכאים כזוג:
- החזר מס – מכיוון ששלמה נמצא במדרגת מס של 31%, הוא יקבל זיכוי לפי 35% וניכוי לפי 31% ויזכה להטבת מס של כ-33%. בכך, בגין הפקדה מקסימאלית של 34,452 שקלים, הוא עשוי להרוויח בהטבות מס כ-11,000 שקלים בשנה בגין הסכום שהוא הפקיד עבור אשתו.
- מכיוון שלרותי יש פנסיית זקנה נמוכה, היא יכולה להחליט האם להשתמש בשנים הבאות בחיסכון שהצטבר לה כסכום חד פעמי, או לקבל ממנו פנסיית זקנה (אם תנייד את הכספים מקופ"ג לקרן פנסיה או לחברת ביטוח, לצורך קבלת קצבת זקנה). כמו כן יכולה רותי לבחור להשאיר את הכספים בקופ"ג כהורשה לילדים – גם אז הכסף יהיה פטור ממס, בעת המשיכה כסכום חד פעמי.
הגדרת פנסיית הזקנה כ"שכבה שנייה"
בשנים האחרונות גדל מספר האנשים שממשיכים לעבוד גם אחרי שהגיעו לגיל זכאות, במקביל לקבלת קצבת פנסיה.
כדי לקבל הטבות מס במקרים כאלו, חשוב מאוד (כשעושים תיאום מס) להגדיר את הפנסיה בשכבה השנייה ולא בשכבה הראשונה.
ההסבר לכך הוא די פשוט: כשעובד מגיע לגיל הזכאות, הגוף שמשלם לו את הפנסיה הוא כביכול המעסיק (באמצעות טופס 101). אם אותו גמלאי מחליט להמשיך לעבוד, יש לו למעשה שני מקורות הכנסה – הכנסה מהפנסיה והכנסה מהעבודה.
לאור העובדה שמס הכנסה הוא כאמור מס פרוגרסיבי ושהכנסה מפנסיה והכנסה מעבודה, שונות מבחינת הטבות המס (על פנסיה יש יותר הטבות מס), הרי שאם מגדירים את הפנסיה בשכבה הראשונה מפסידים את האפשרות לקבל את הטבות המס על המס השולי הגבוה (השכר מהעבודה). לכן צריך להגדיר את הפנסיה כמקור הכנסה שני ואת ההכנסה מעבודה כמקור הכנסה ראשון.
לצורך הדוגמה: לרונית יש פנסיית זקנה של 8,000 שקלים והיא עובדת בעבודה עם שכר חודשי של 8,000 שקלים (סך של 16,000 שקלים הכנסות בחודש).
אם היא תגדיר כהכנסה ראשונה את פנסיית הזקנה שלה היא עלולה להפסיד הטבות של אלפי שקלים לשנה, מאחר והמס הוא פרוגרסיבי (מדורג), ובמקום ליהנות מהטבות מס לפי מס של 31% (במקרה שהפנסיה תחשב כמקור הכנסה שני, וההכנסה מעבודה כהכנסה ראשונה), היא תהנה מהטבת מס קטנה מאוד לפי מס שולי ממוצע של 10%.
***במקרים שבהם ההסכם בין העובד למעסיק הוא על שכר נטו (ולא ברוטו), עדיף דווקא לשים את הפנסיה כמקור ההכנסה הראשון ולא השני, מכיוון שתשלום המס "ייפול" על המעסיק.
לסיכום,
אם אתם משלמים מס על הפנסיה שלכם, כדאי להיוועץ ביועץ פנסיוני מוסמך שמומחה במיסוי פנסיוני שיבדוק האם יש לכם אפשרות לנצל את ההטבות השונות באמצעות הדרכים הלגיטימיות שמאפשר החוק (אבל שאף אחד לא יספר לכם).
