http://www.pensionconsultant.co.il/אם אתם עובדים במגזר הפרטי ועומדים לפני פרישה, חשוב שתקראו את הכתבה הבאה ותוודאו שבגמר ההתחשבנות, אתם מקבלים את כל שמגיע לכם !

גמר ההתחשבנות מול המעסיק בסיום העבודה לפני הפרישה לפנסיה, הוא שלב חשוב מאוד שיכול להשפיע בצורה משמעותית על גובה קצבת הזקנה ועל הכספים הנוספים שמגיעים לכם עם הפרישה – בייחוד במגזר הפרטי שמתאפיין בד"כ בריבוי מקומות עבודה לאורך השנים ובאלמנטים נוספים (כגון ביטוחי מנהלים).

התנהלות נכונה, תכנון פנסיוני על ידי יועץ פרישה מוסמך והימנעות מהטעויות השכיחות ביותר, יכולה להגדיל את כספי הפרישה שלכם בעשרות עד מאות אלפי שקלים, בהתאם לשכר ולחיסכון בביטוחי מנהלים לאורך השנים!

 

גמר התחשבנות במגזר הפרטי

גמר ההתחשבנות הוא למעשה השלב האחרון לפני הפרישה, שבמהלכו אמור העובד לקבל תמונה מלאה על הכספים שמגיעים לו לרבות ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה וקופות גמל. כמו כן, ייתכן שבשלב זה מגיע לעובד לקבל השלמת פיצויים, מענקים וכו'.

בשונה מהמגזר הציבורי/תעשייתי שבו רוב העובדים עובדים באותו מקום עבודה שנים רבות, במגזר הפרטי מרבים העובדים החליפו מספר מקומות עבודה במהלך השנים – נקודה שחשוב מאוד להתייחס אליה במועד גמר ההתחשבנות לפני הפרישה.

למרבה הצער, רבים מהעובדים במגזר הפרטי שעומדים לפני פרישה אינם מודעים למכלול הזכויות שמגיעות להם ולדברים שעליהם לבדוק, ואינם ניגשים ליועץ פרישה כדי לקבל ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי ובלתי תלוי ולכן מפסידים הרבה מאוד כסף.

 

המרוויחים הגדולים מהטעויות האלו הם כמובן מס הכנסה (משרד האוצר) והמעסיקים, אבל לא בשבילם אני כאן, אלא בשבילכם. נושא גמר ההתחשבנות של עובדים במגזר הפרטי הוא מורכב ואינדיבידואלי מאוד, אך כאן ריכזתי עבורכם את הטעויות הנפוצות ביותר ואת הדברים הבסיסיים שחשוב שתדעו ושתבדקו לפני הפרישה:

 

טפסי 161

הדבר הבסיסי והחשוב ביותר בגמר ההתחשבנות לפני פרישה, בכל המגזרים ובפרט לעובדים במגזר הפרטי שהחליפו מספר מקומות עבודה במהלך השנים, הוא לאסוף את כל טפסי 161 שניתנו לו או שהוציאו לו בעת סיום העבודות.

טופס 161 הוא טופס שמנפיק המעסיק לעובד בסיום עבודתו, שבו מפורטות "גבולות הגזרה" של כספי הפיצויים ומענקים שהעובד קיבל מהמעסיק, או שיש לו בתוכניות הפנסיוניות השונות (ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה וקופות גמל), כאשר כל סכום שמתועד בו מגובה בד"כ באישור הגוף (היצרן הפנסיוני או המעסיק במקרה שמדובר במענק או בהשלמת פיצויים).

במועד הפרישה לפנסיה יש לטפסי ה-161 חשיבות גדולה, שכן אם העובד לא משך לאורך השנים את הפיצויים שקיבל ממקומות העבודה שבהם עבד, הוא יקבל ממס הכנסה פטורים גדולים יותר על המס בעת הפרישה, מה שיכול לחסוך לו עשרות אלפי שקלים על תשלומי מס.

יש לזכור כי הנחת הבסיס של מס הכנסה, היא כי העובד משך את הפיצויים שקיבל לאחר כל סיום עבודה. לכן, במידה שלא משך את הפיצויים, לא קיבל השלמת פיצויים או מענקים פטורים מהמעסיק, יהיה עליו להמציא את האישורים הנדרשים המוכיחים זאת.

לאחר שקיבל העובד את טופס 161 מהמעסיק, עליו למלא טופס 161א – "האח התאום" של טופס 161 שקיבל מהמעסיק, שאותו ממלא העובד לפי בחירתו בהתבסס על הנתונים של 161.

בנוסף על העובד למלא טופס 161ד (טופס שנקרא גם "טופס קיבוע זכויות"), ובמקרים מסוימים יהיה עליו למלא גם טופס סעיף 8ג ("פריסת מענקי פרישה והיווני קצבה").

בסופו של התהליך, מגיש העובד למס הכנסה את כל טפסי ה-161 ועל סמך הנתונים מתבצע חישוב מס הכנסה ונקבע גובה שיעור המס שעליו לשלם על כספי הפיצויים החייבים ו/או על קצבת הזקנה.

עד נובמבר 2006 היה טופס 161 טופס כללי שבו צוינו כאמור רק הסכומים הכלליים, אולם במהלך השנים הבינו במס הכנסה שיש כשל מובנה בטופס 161 שנובע מכך שההבנה בתחום אינה גבוהה ולכן הטופס אינו בהכרח משקף נתוני אמת. כתוצאה מכך, החל מנובמבר 2006 התווסף טופס 161א – טופס סיום עבודה של העובד.

טופס 161א הוא למעשה "הצד השני" של טופס 161. אם 161 משקף את הכספים שהעביר המעסיק, הרי שטופס 161א משקף את מה שהעובד עשה/מתכוון לעשות עם אותם כספים. כך למשל העובד מגדיר האם ברצונו למשוך את הכספים (כולם או חלקם), לעשות רצף קצבה/לייעד לעתיד וכו'.

כך, כאשר עובד מגיע לגיל פרישה ומגיע עם טפסי 161 לפקיד השומה במס הכנסה, יכול הפקיד לראות לא רק אילו כספים העביר לטובתו המעסיק, אלא גם מה נעשה (ומתי) עם כל אחד.

חשוב להדגיש! לא מדובר בעניין בירוקרטי בלבד, אלא בעניין בעל משמעות רבה מבחינת הטבות המס שאותן זכאי העובד לקבל במועד פרישתו לפנסיה, שכן חישוב הטבות המס בעת הפרישה מתקזז עם הטבות המס שכבר קיבל העובד בעבר. לכן חשוב לשמור את כל טפסי 161 שקיבל העובד מכל המעסיקים שאצלם עבד במהלך השנים, ואם אין – כדאי מאוד לנסות ולאתר אותם דרך חברות ביטוח ו/או יצרנים פנסיונים אחרים, שאצלם אמור להישמר התיעוד. בנוסף, היות שמדובר בתחום מורכב ומלא ניואנסים קטנים, כדאי מאוד לא להתפשר על ביצוע תכנון פרישה על ידי יועץ פנסיוני עצמאי, מורשה, אובייקטיבי ובלתי תלוי.

 

פיצויים לפי סעיף 14

"סעיף 14" הוא סעיף קטן אך משמעותי, בעיקר לעובדים במגזר הפרטי בעלי ביטוח מנהלים מסוג "עדיף", שבה יש הבחנה בין פיצויים למעסיק לבין פיצויים למס.

אסביר את הרקע בקצרה: באופן כללי, כאשר עובד פורש לפנסיה על המעביד לשלם לו את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מגובה השכר X 12 חודשים X מספר שנות העבודה).

היות שלפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני משנת 2008 – המעסיקים מחויבים להפריש לטובת קופת תגמולים לצורך פיצויים לפחות 6% מגובה שכר העובד. במידה שהמעסיק לא הפריש את מלוא הסכום – הרי שבסיום העבודה עליו לבצע "השלמת פיצויים" (2.33% מגובה השכר X 12 חודשים X מספר שנות העבודה).

אולם… סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי: "תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר".

המשמעות היא, שאם הסכם העבודה שעליו חתם העובד אל מול המעסיק כולל "פיצויים לפי סעיף 14" ובהנחה שהמעסיק קיים את מחויבותו ע"פ סעיף זה (הפקדת הכסף למטרת קצבה) – בסיום העבודה המעסיק אינו מחויב לבצע השלמת פיצויים.

משמעות סעיף 14 בעת הפרישה: אחרי שהבנו את הרקע הכללי ברור יותר מדוע חשוב שתבדקו (או שתבקשו מיועץ פנסיה לבדוק עבורכם) האם אתם חתומים (או לא) על סעיף 14, ואם אתם לא חתומים עליו – בדקו האם מגיעה לכם השלמת פיצויים והאם התוספת שולמה לכם כראוי.

 

אופן חישוב השלמת הפיצויים

ברוב המקרים שבהם העובד אינו חתום על סעיף 14, החישוב של השלמת הפיצויים הוא פשוט יחסית.
אולם, במקרים מסוימים, בעיקר במקרים שבהם לעובד יש פוליסת ביטוח מנהלים מסוג "עדיף", מתרחשת לא פעם "תקלה" בחישוב השלמת הפיצויים בגמר ההתחשבנות, שמקורה בהבחנה שקיימת בין "פיצויים למעסיק" לבין "פיצויים למס" – "תקלה" שעולה למבוטח הרבה מאוד כסף!

 

מבלי להיכנס כאן לכל הפרטים המייגעים אסביר רק את העיקרון הכללי שלפיו:

  • הרכב פדיון הפיצויים שמופיע בטופס 161 הוא למעשה "פיצויים למס" – סכום הברוטו שבו משוקללים גם הרווחים על הפיצויים, שבגינם רוצה מס הכנסה "ליהנות" באמצעות גביית מס.
  • הסכום שאותו המעסיק צריך לשלם ולהתחשבן עם הפיצויים שמגיעים לעובד, מחושב לפי הפקדות בפועל צמודות למדד בלבד וללא הרווחים של חברת הביטוח, ולכן ברוב המקרים הפיצויים יהיו נמוכים משמעותית, מאחר וחברות הביטוח משיגות תשואות גבוהות מהמדד לאורך השנים.

כדי להמחיש את גודל ההפסד במקרה של חישוב מוטעה, בואו נבחן את הדוגמה הבאה:
שושנה עבדה 35 שנה והשכר המבוטח שלה לפיצויים היה 12 אלף שקלים. מכאן שהיא צריכה לקבל פיצויים בסך 420 אלף שקלים (12,000 X 35). בסעיף הפיצויים שמופיע לשושנה בטופס 161 מופיע סכום של 450 אלף שקלים, כך שעל פניו שולם לה מלוא הסכום.
אולם, בדו"ח הרכב הפדיון ששונה ביקשה (וקיבלה) מחברת הביטוח מוגדרים רק 350 אלף שקלים כ"פיצויים למעסיק", ולכן במקרה הזה על המעסיק להשלים לה עוד 70 אלף שקלים!

 

ניצול הטבת המס באמצעות תיקון 190

החשיבות הרבה ביותר שיש להצגת כל טפסי ה-161 עבור עובדים במגזר הפרטי, נוגעת לקשר בין משיכת הפיצויים לאורך השנים, לבין הפטורים ו/או הטבות המס שניתן לקבל על קצבת הזקנה באמצעות תיקון 190.

רקע כללי:
עד תיקון 190 (שנקבע בשנת 2012) – כל משיכה מכספי הפיצויים בטווח של 15 שנה לפני הפרישה, פגעה משמעותית בהטבת המס על קצבת הזקנה (הפגיעה הכספית הייתה גבוהה יותר ככל שקצבת הזקנה הייתה גבוהה יותר).

בעקבות תיקון 190 – הוארכה תקופת חישוב ההטבה ל-32 שנה (במקום 15 שנה), וכדי לא לפגוע בדור הביניים שמשך את כספי הפיצויים 15 שנה לפני הפרישה, הוחלט להתייחס אליהם כאילו עמדו בסף המינימום של 32 שנה. כלומר:

  • אם העמית משך את הפיצויים שלו לפחות 15 שנה לפני גיל הזכאות או משיכת הפנסיה (לפי המאוחר מבין השניים) – ראו בו כאילו המתין 32 שנה.
  • אם העמית משך את הפיצויים שלו בטווח של פחות מ-15 שנים לפני שפרש לפנסיה או שמשך את הפנסיה – הוא יהיה זכאי להטבת מס מופחתת משמעותית, ביחס למי שמשך פיצויים 15 שנה ומעלה ממועד הפרישה או משיכת הפנסיה.

הקשר לטפסי 161:
כאמור לעיל, בכל טופס 161א מצוין מה בחר העובד לעשות עם הכספים שקיבל בסיום העבודה (ומפורטים בטופס 161), כך שבין היתר מצוין בטופס זה האם העובד משך את כספי הפיצויים או לא.

מכיוון שברירת המחדל של מס הכנסה היא כי העובד משך את כספי הפיצויים שלו בכל פעם שעזב מקום עבודה – המשמעות היא שאם העובד לא יוכיח אחרת (באמצעות הצגת כל טפסי 161 שקיבל מכל מקומות העבודה במהלך השנים), הוא עלול לשלם כפל מס ולאבד עשרות אלפי שקלים!

 

קצבה מוכרת

קצבה מוכרת מתייחסת לכספים שבגינם שולם מס או שווי מס בידי העובד, ולכן הם פטורים ממס בעת קבלת קצבת זקנה/פנסיית זקנה. מקורה של הקצבה המוכרת הוא בחוק ההסדרים שנחקק ב-10.1.2000, אך האפשרות ליהנות ולטפל בהטבות המס התאפשרה רק לאחר תיקון 190 בשנת 2012. עד אז הנושא היה סבוך ומורכב לטיפול מול רשויות המס.

יש מספר מוצרים פנסיונים ישנים שמוחרגים מהטבות של קצבה מוכרת, כמו למשל קרנות פנסיה ותיקות ופוליסות ותיקות (לפני שנת 1995), אך במידה שיש מספר תכניות חיסכון לפנסיה, ניתן "להפעיל" את הטבת מס על המוצר הפנסיוני הפחות ותיק ובכך כן לקבל הטבת מס על קצבה מוכרת.

בכדי ליהנות כיום מקצבה מוכרת יש להמציא טופסי 106 משנת 2012, בנוסף לדו"חות שנתיים החל משנת 2012 של חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל שבהם מופיעים הכספים שנצבעו ככספים של קצבה מוכרת. עם האישורים האלה ניתן להפוך כספי ברוטו בביטוח ובפנסיה לכספי נטו, מאחר שכבר שולם בגינם מס הכנסה בעת ההפקדות.

 

לסיכום,
אם אתם עובדים במגזר הפרטי ועומדים לפני פרישה לפנסיה – חשוב שתעשו תכנון פנסיוני באמצעות יועץ פנסיוני מורשה, עצמאי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, בידקו מהן הזכויות המגיעות לכם, וודאו שאין טעויות בגמר ההתחשבנות עם המעסיק, שיש בידכם את טפסי 161 של כל המעסיקים ואת אישורי המס שניתנו לאורך השנים, דבר שיאפשר לכם לקבל את ההטבות שמגיעות לכם באופן מלא ונכון.

** קיימות היום לא מעט חברות לייעוץ פנסיוני, ולכן חשוב שתבחרו ביועץ פנסיוני בלתי תלוי המתמחה במיסוי פנסיוני, כך שידע לבחון את הנתונים האינדיבידואלים שלכם ולסייע לכם בתכנון מס בפרישה בצורה הנכונה ביותר עבורכם.